|
|
עמוד:10
שובו של האב הנעדר 01׀ כסמן העיקרי של כוח סמכותי — עד כדי דימוי האל עצמו לאב, ׀ "אבינו שבשמים" — בעצם חיזק וביצר את הנטייה לטשטש אותו ולהמעיט בחשיבותו כדמות ממשית בחיי המשפחה, דמות שאינה מייצגת רק סמכות, איסור ושליטה . שהרי משמתבוננים באב כבדמות אנושית בשר ודם, בעלת גוף וקווי מתאר, דמות בעלת מאוויים משלה ומערכת הזדהויות משלה, דמות שיכולה להיות חלשה או נדיבה, תומכת או מפקירה, אלימה או מוכה, נאצלת או נקלית, הולכים ונחשפים פניו האחרים של האב והחשיבות המעשית — לא רק הסמלית או ה"ארכיטיפית", בלשונו של יונג — שיכולה להיות לו בחיי בניו ובנותיו . ספרות חז"ל, ובכללה שרשרת הסיפורים שנבחן, אינה נשארת ברובד הסמלי אלא מציגה מנעד רחב יותר של דמויות אב על תפקודיהן המתחלפים, אבות מרוחקים ומעורבים, נוכחים ונעדרים, יוצאים מתוך המרחב הביתי ומערכת היחסים הממשית בין בני המשפחה ושבים אליהם . ייצוגים מגוונים אלה מאפשרים לנו לבחון את האב באופן החורג מן הדרכים המסורתיות לקרוא אותו, וכך להעשיר את הדיון בשרשרת הסיפורים ולהרחיבו אל מעבר לעיסוק במתח האופייני 2 בין תשוקת הלימוד לתשוקת הזיווג . בשרשרת הסיפורים שנעסוק בה אנו רואים מערכת טקסטואלית-תלמודית שלמה המעידה, כמו שננסה להראות במהלך הדברים, על יסודיותו ורגישותו של מעשה העריכה ועל 3 הדיאלוג הפנימי העשיר והמורכב הנוצר בין יחידותיה השונות . 2 ספר זה אינו מבקש להציג תמונה רחבה או מקיפה על דמותו הרֵאלית של האב בתרבות חז"ל . מטרתנו היא לבחון את הדימויים התרבותיים והספרותיים המופיעים במערכת סיפורית אחת בלבד ולשרטט את דמות האב העולה ממנה . חוקרות וחוקרים שיבקשו לבחון את דמותו של האב בתוך מבנה המשפחה בעולמם של חז"ל או בעולם של שלהי העת העתיקה יוכלו, כך אנו מקווים, למצוא שימוש בדיון שאנו מקיימים כאן . 3 אין זה המקום להיכנס לדיון נרחב בשאלת עריכת קובצי סיפורים בבבלי . לוינסון, בעקבות מחקרים שקדמו לו, מייחס חשיבות למעשה העריכה וטוען כי אפשר לראות בקובצי הסיפורים שבבבלי "יחידה
|
|