|
|
עמוד:57
גיליון 85 כסלו תש"ף 57 מודי�יון � בעריכת תא"ל ( מיל' ) יוסי קופרוסר בסוריה ובלבנון והשלכותיה על ישראל אינה מעלה אפשרות של מתקפת פתע . אפשר שהיא מזמינה מציאות מתמשכת העלולה לגרום להתדרדרות . נחוצה הגדרה מחדש לאור השינוי באופי המלחמות והקונפליקטים האלימים באזורנו, ממלחמות גדולות ומתועשות למאבקים אלימים א - סימטריים המתאפיינים בטרור חסר גבולות, מלחמות דת והופעת ארגונים קיצוניים במדינות שבהן נחלש או התפרק השלטון המרכזי, חייבים להשפיע על מושג ההתרעה הוותיק . נראה כי ראוי להגדיר מחדש את המושג �התרעה� . מהתרעה לקראת מלחמה שתכליתה לגייס מילואים מבעוד מועד, יש לעבור להתרעה על תהליכים במרחב גדול בהרבה מהמרחב הקודם, שכלל בעיקר את צבאות היריבים הקרובים . דהיינו, אנחנו, יריבינו במזה�ת, מדינות רחוקות ומעצמות מעורבות . במילים אחרות, התרעה בדבר השינויים הגלויים והנסתרים העלולים לחולל התפרצויות אלימות גם אם לא בזמן הקרוב, ולחילופין, התרעה בדבר הזדמנויות להסדרים הרצויים לישראל . אם לא נחיל את המושג התרעה על תהליכי השינויים במרחב ולא נמצא כלים חדשים, שונים מאלה שנקטנו בהם זה שני דורות, המודיעין עלול להיות פחות ופחות רלוונטי בסביבה האסטרטגית ובסביבה המערכתית, האופרטיבית . אולם לא די בכך� חובה לשאוף לכך שהמודיעין יתניע אצל המדינאים תהליך חשיבה ולמידה כפרקטיקה קבועה . נוכח המגבלות וחולשות החשיבה והלמידה של ההנהגות הפוליטיות בישראל, דרושה ישות לומדת וחוקרת שלא מחליפה את תפקוד הממשלה, אלא מחוללת שיח שתכליתו לברר את הפער בין המציאות המשתנה לבין התפיסות, או שמא היעדר תפיסות בממשלות . אין הכוונה לישות המגישה למטכ�ל ולממשלה הצעות לפתרונות מעשיים, אלא מהווה מנגנון המניע שיח ולמידה הדדית . במדינת ישראל אין ישות ההולמת את האמור יותר מאשר אגף המודיעין במטכ�ל ושירותי המודיעין הממשלתיים . המשמעות היא מעבר מיחסים של �ספק וצרכן� לשיח למידה של המודיעין עם המצביא הצבאי ועם הקברניט הפוליטי . ההתרעה, זו שכשלה במלחמת יום הכיפורים, צריכה לנוע מהתרעה למלחמה להתרעה על תהליכים המצביעים על שינויים במציאות ועל השלכותיהם האפשריות . ההתרעה, זו שכשלה במלחמת יום הכיפורים, צריכה לנוע מהתרעה למלחמה להתרעה על תהליכים המצביעים על שינויים במציאות ועל השלכותיהם האפשריות המודיעין לסביבה המערכתית מטות כלליים כבוני כוח וכמפעילי כוח לא יכולים לחשוב ולפעול ללא �המסביר�,שהוא מנגנון שעניינו לפתח ולהבין את הידע הגלוי והסמוי, הבוחן את המציאות ואת השינויים במרחב ואת המשמעויות לטווח הקצר והארוך . �המסביר� הוא מסתכל חיוני על המציאות ועל הידע הקיים . השאלה היא האם המודיעין אמור להסביר רק את האויב . בחינת המציאות המתהווה מחייבת לעצב מערכת מושגית מסבירה שבה נמצאים האויב, היריבים החיצוניים הישירים, מדינות עמיתות, שחקנים חיצוניים מכל הסוגים ואנחנו, דהיינו מדינת ישראל, ממשלותיה , צה�ל והחברה כולה . המשמעות של מודיעין המביט רק לפנים ולא לאחור על ממשלתו, על צה�ל ועל החברה כולה, היא הימנעות רצונית מהבנת המערכת המתהווה . זה מצב של היעדר מערכת מסבירה אלא רק מתארת וגם זו חלקית . לא פעם אנשי המודיעין שלנו מסבירים טוב יותר את האויב מאשר אותנו . המודיעין המופקד על ידע ייחודי חייב לשאוף לשלמות התמונה בעזרת הבנתו את המערכת שאותה הוא חוקר, ולה תמיד שלושה� �הם�, �אנחנו� ו�הסביבה החיצונית� שבה משחקים אישים, ממשלות, מדינות ועוד . כך נוצר מתח מחולל� המשגת העמית מול המשגת היריב . המודיעין עושה זאת בגישה ביקורתית, ולכן הוא זקוק לאוטונומיה ביקורתית הרבה יותר מאשר �הבעת דעות� באופן חופשי . בישראל אין מסביר לסוגיות ביטחון ללא המודיעין . מי אמור לעשות זאת� אין בישראל ישויות מקצועיות וייעודיות מלבד שירותי המודיעין . הייתה מחשבה כי אחד מתפקידי המטה לביטחון לאומי יהיה הערכת המודיעין השנתית והרב - שנתית . עיון מדוקדק בחוק המטה לביטחון לאומי על 11 סעיפיו מלמד כי מודיעין על משמעויותיו המגוונות אינו חלק מתפקידי המטה האמור, גם אינו בנוי לכך . המודיעין כמענה להיעדר משוב בתפיסת ביטחון לאומית אחת הבעיות המאפיינות תפיסת ביטחון לאומית היא היעדר המשוב לאורך ציר הזמן, כל עוד לא התרחשו משבר, מאבק אלים או מלחמה . שינויי מדיניות מקיפים בתפיסות כלכליות, בתחומים שונים כגון חינוך והשכלה, או בתשתיות החברתיות ודומיהן, מרגע שהותחל יישומן, לא עובר זמן ���� ��������� ����� ����� ����� ���� � ������ דני כתרי, ארכיון המל"ם התרעה אינה עומדת בזכות עצמה, אלא היא פועל יוצא מהמציאות הגאו - אסטרטגית הייחודית, ממבנה הצבא ומהפוטנציאל הלאומי לאפשרות של מלחמה
|
|