סמי מוריה

עמוד:19

גיליון 85 כסלו תש"ף 19 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד בגיל 16 עזב מוריה את בית - הספר מתוך החלטה להשלים בגרויות אקסטרניות . הוא מצא עבודה בנמל, התיידד עם קפטן של דוברה ששטה על הנהר . יום אחד הוזמן על ידו לשיט עד החוף של עבאדאן שבאיראן . בדרך, בנקודת המכס, עלה המוכס ובדק בעזרת מקל אם יש סחורות בלתי חוקיות, שכן היו אז הרבה הברחות בין עיראק לאיראן . מוצר אחד היה יקר מאוד � בדים לחליפות גברים, שהגיעו מלונדון, דרך הודו לעיראק . המבריחים היהודים התקשו להעביר את הסחורה הזאת, �ואני אמרתי לחברי הקפטן� �אולי נעשה עסק� ראיתי שהמוכס מכניס את מוט הברזל, נותר חלל ריק בחזית של הדוברה� הוא לא בודק שם . נשים שם את הדברים שאני רוצה להעביר לדרום פרס, קח את זה לבתי הזיקוק ושם יחכה מישהו שייקח את זה . הוא הסכים . ואז מבריחי הסחורות לפרס פנו אלי, הילד, שאבריח להם אותן . לבעל הבית שעבדתי אצלו היה נהג מונית, שבצהריים לקח אותי הביתה . גייסתי אותו, שיביא את הסחורה . היה לי נהג, הייתה לי סירה ועשיתי הרבה כסף . . . היה לי דוד בעבאדאן, גייסתי אותו, שתהיה לו עוד פרנסה, שייקח את הסחורה וימכור אותה . הוא הרוויח, אני הרווחתי, הנהג הרוויח, מנהל הדוברה הרוויח - כולם הרוויחו� . ואז מבריחי הסחורות לפרס פנו אלי, הילד, שאבריח להם אותן . פעיל עליה חסר פשרות ונדיב לקראת סיום תקופת פעילותו בעיראק חזר סמי ונפגש במקצוע השני הכי עתיק בעולם, �כשהייתי אחראי על העלייה סיפר לי אחד המדריכים ב�חלוץ הצעיר� שנער אמר לו בהיסוס, �סבתא שלי . . . מפעילה בנות� � הוא לא רצה להגיד בית זונות . . . ומגיע לשם ערבי מפלסטין באוטו גדול, כל שבוע שבועיים� . בהיותי האחראי זימנתי את הנער ואמרתי לו שיראה לי את הבית של הסבתא . דפקתי בדלת, פתחו ושאלו, �מה אתה רוצה�� �אני לא קליינט� עניתי, �יש לי משהו להגיד אישית ל�גורשייה� . . . בערבית קוראים לזה קרוואדה, רועת זונות, מאדאם . היא באה ושאלה �מה אתה רוצה �, אמרתי לה, �אני שליח מארץ הקודש, הנכד שלך לומד עברית אצלנו, הוא סיפר שיש מישהו אצלך שבא מפלסטין� . היא אישרה ואמרה שהוא עובד בתחנת השידור הבריטית ביפו . ביקשתי לראות אותו . הגיע בחור צעיר, מדבר יידיש, אנגלית ועברית אפילו יותר טובה משלי . שכנעתי אותו שייקח 16 איש באוטו שלו לארץ - ישראל . . . הוא הסכים . . . בהמשך שלחנו אותו עם עוד 16 איש . . . הגיע בחור צעיר, מדבר יידיש, אנגלית ועברית אפילו יותר טובה משלי . שכנעתי אותו שייקח 16 איש באוטו שלו לארץ - ישראל . . . הוא הסכים . . . החלטנו לתת לסבתא מתנה, 400 דינר . הלכתי אליה . . . נתתי לה את הכסף, זה סכום שאפשר היה לקנות בו בית . היא פתחה את המעטפה, זרקה אותה והתחילה לבכות . אמרה, �לא עשיתי את זה בשביל כסף, אלא בשביל ארץ הקודש . אתם רוצים לתת לי מתנה�� אמרתי לה שכן . ענתה �יש לי בקשה . תראו באיזו זוהמה אני גרה, קחו את הנכד שלי אליכם, לארץ - ישראל� . הבטחתי לה וקיימתי - במשלוח הראשון, שהיה בסוף ספטמבר 1947 , שלחתי אותו לארץ . . . . הוא נקלט יפה . המורה האחראי שם אמר שהוא �ילד מצוין, יש בו פוטנציאל� . אימצתי אותו כבן בית . הוא הגיע לדרגת אלוף משנה� . על סמי מוריה / יוסי ארגמן נשף המסכות הילד היתום בן השמונה שמכר דברי סדקית בבית הזונות של בצרה והיה התלמיד המצטיין בכיתתו – הפך לאחד מבכירי השב�כ והמוסד הישראליים . איסר הראל מינה אותו מיד עם עלייתו, לראש המחלקה למלחמה בריגול הערבי . זו הייתה בחירתו האישית, שהדהימה את ותיקי הארגונים החשאיים . בדמויות כיסוי של סוחר מבחריין, קפטן עיראקי, סוחר תכשיטים ערבי, איש עסקים איראני, סוהר דרוזי, תייר נלהב ודמויות כיסוי נוספות רבות – פיקד סמי �שמואל מוריה - מועלם� על מבצעים חשאיים רבים בחו�ל ובארץ, בין השאר היה ראש שלוחת המוסד בפאריס, עסק בציד נאצים, בגיוס סוכנים ובפיתוח שיטות חדירה לשגרירויות ערביות . המסתערבים שגייס ואימן, פעלו עשר שנים, מבלי שאיש בשב�כ או ב�מוסד� ידע על קיומם . היו ביניהם גם כאלה שהתחתנו עם נשים פלסטיניות והולידו ילדים . אחד מהם אירח בדירתו בגרמניה את הסטודנטים מהצמרת הצעירה של אש��, שהפכו לימים למנהיגי הארגון . בקירות הדירה הוטמנו מכשירי האזנה . הללו הניבו מידע יקר ערך, עליו התבססו בכירים במוסד שהציעו לחסלם . לאחר מלחמת ששת הימים, חזר מוריה ארצה פיקד, לצד אברהם אחיטוב, על האג� הערבי בשירות הביטחון ועיצב את התשתית לפעילותו בשטחים . על א� הדמויות השקריות, אותן לבשו הוא ואנשיו, נודע בקפדנותו בענייני אמת ושקר . כינויו המחתרתי היה �איוב� . בעת שהתחלנו לשוחח, מלאו לו 93 שנים . סברתי כי המידע שאגר במהלך עשרות שנות פעילות, הוא יקר וחשוב מדי מכדי להיעלם בהגיעו ל - 120 שנה . הספר שבידיכם, נכתב מפיו, בגו� ראשון . בדיוק כפי שהתנהלו 30 השיחות בינינו . זכרונו וצלילותו מדהימים . �הדברים שעל שער הספר אותו כתב יוס� ארגמן, חבר המערכת� הספר עומד לצאת בקרוב בהוצאה לאור של משרד הביטחון - מודן ����� ����� ����� �������� ���� ������ ���� �������������� באדיבות ארכיון המל"ם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא