|
|
עמוד:6
גיליון 85 דצמבר 62019 ( חלק ראשון ) גיליון מיוחד 70 שנה למוסד "למשל, נושא הטכנולוגיה� לא הייתה למוסד טכנולוגיה, פרט לנושאים מאוד בסיסיים, עד שנת 1969 . . . למשל, נושא המחקר� לא היה מחקר . היחידה המבצעית של השב"כ פעלה בחו"ל לצורך פעילות איסוף של המוסד . איסר הראל היה בו - זמנית גם ראש המוסד וגם ממונה על שירותי המודיעין והביטחון ומימש את המינוי שלו על השב"כ . " חבלי התארגנות קשים ומורכבים "אלה היו דברים מאוד משמעותיים ואתה שואל את השאלה, מה היה בית הגידול של אנשי המוסד במשך עשרות שנים�, בית גידול המשרת את הצרכים של קהילת המודיעין ושל גורמי המודיעין . המוסד הביא את המידע בשביל אמ"ן, בשביל השב"כ ולא עשה עם המידע כמעט דבר . . . ", הוא מתאר את שהיה, וכשמקשים עליו עם מידע ייעודי למבצעי המוסד הוא מדגיש את טיעונו� "לא� המוסד לא הביא שום מל"ם למבצעיו . זאת הייתה התפיסה, עד כדי כך שכאשר בסופו של דבר המוסד עסק גם בין היתר בחדירות למתקנים בחו"ל, התוצרים מודרו מהמוסד . זאת אומרת, המוסד לא ידע מה הוא הביא כי הכלל היה Need to know עבור אחרים והמוסד Is not needed to know . אם למשל הביאו חומר מסוים לטיפול ב - 8200 או שכפי שקראו לזה אז 848 או 515 , לא היה צורך שהמוסד יידע וראשי אמ"ן בזה אחר זה אסרו להעביר את המידע . זה נמשך עד אחרי נחום והמשיך בתקופתו של שבתי . עוד בשנות התשעים, הופעתי כמשנה לראש המוסד בפני ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, כדי לטעון ולהסביר למה המוסד חושב שהוא צריך לקבל את התוצר הסופי של החומר אותו אסף . המוסד משרת את צורכי המערכת, ונניח שהמוסד יידע, מה הוא יעשה עם המידע � טענו ראשי אמ"ן . זה השפיע עלי אחר - כך בהחלטה שקיבלתי ושעליה אדבר בהמשך, אבל צריך להבין את זה, הייתה תחושה ואני מזכיר בכל פעם את האמירה שנאמרה כל הזמן "אמ"ן הוא המעריך הלאומי" . הלוי אינו מסתיר ניואנס של ביקורת וקורטוב של סנטימנט אישי, "אני רוצה לומר משהו על השם של המוסד . השם של המוסד הוא 'המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים' . לא פעם שאלתי את עצמי מה זה 'תפקידים מיוחדים'�, קבעתי לעצמי מהם התפקידים המיוחדים, ואני חושב שזה נכון . זה בא לידי ביטוי בפעילויות של המוסד, שבדרך כלל לא מרבים להזכיר אותן . הכותרת של תפקידים מיוחדים משמעותה שכל פעילות אשר מתבצעת בדרכים חשאיות בחוץ - לארץ מטעם מדינת ישראל, צריכה להיות באחריות או בביצוע של המוסד לתפקידים מיוחדים . אם צריך לשים יד על אדם שבגד במדינה ונסע לחו"ל, וצריך להביא אותו ארצה כדי שיעמוד לדין, כמו למשל מקרה ואנונו, מי צריך להביא אותו ארצה� המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים�" אם צריך לשים יד על אדם שבגד במדינה ונסע לחו"ל, וצריך להביא אותו ארצה כדי שיעמוד לדין, כמו למשל מקרה ואנונו, מי צריך להביא אותו ארצה� המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים�" מיוסל'ה שוכמאכר ועד מטוסים למדינה זרה כשמקשים עליו האם זה אכן 'כל פעילות', הוא עונה ללא שהות, "משום שיש אחרים שבעבר חשבו אחרת . . . פרשת פולארד למשל, כדי להבין למה רק המוסד יכול לטפל ב"תפקידים מיוחדים" . או אם צריך היה להביא ארצה שר לשעבר בממשלת ישראל שסרח והתנדב אצל האיראנים, מי צריך לעשות זאת� המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים� זה גם השורש לפעילות לאתר את יוסל'ה שוכמאכר . למה זה תפקידו של המוסד לחפש בכל העולם� למה� . . . למשל, איסר לקח אותי, למרות שכמעט ולא הכיר אותי, כשנה אחרי שהייתי במוסד ולא עברתי אף קורס , ואמר לי, 'אתה מכיר את המציאות של יהדות אנגליה הסופר חרדית, אנחנו נחפש אותך כיהודי חרדי מאנגליה . . . ', הסתובבתי בבית וגן בירושלים בין כל המקורות האפשריים והבאתי "מודיעין", במרכאות, על מה שקורה ומה אומרים ומה מספרים על פרשת יוסל'ה . ( חטיפת ילד חרדי ממשפחתו ב - 1960 והברחתו מישראל לחו"ל . ) ועוד דוגמה, אם צריך למכור טייסת של מטוסי סקייהוק שיצאו משירות, בחשאיות , למדינה זרה, וצריך לגלגל מבצע גדול של הטסה, לבנות את המסגרת הכלכלית, כדי שאפשר יהיה להסביר במדינה זרה מאיפה באו המטוסים . מי שעשה את כל הדבר הזה היה המוסד . " נשלחתי לכנס שהתקיים במושי, עיירה נידחת בצפון טנגניקה, אחרי שנה במוסד, בלי שום הדרכה . פעלתי שם בזהות זרה - שאלתי מה עלי לעשות שם� אמרו לי : "אסו� מידע", אז אספתי כך מבצעים פעילות בזמן אמת . . . "למוסד נכנסתי ב - 1961 למדור חדש שהוקם, "מחקר אפריקה" קראו לזה, בראשו עמד אפרים אילני, שהיה מוותיקי המוסד ואיש אמון של איסר והיה גם מזכיר ועדת ראשי השירותים . הוא השתתף במבצע אייכמן והיה מאוד מוערך . הוא נעדר רוב הזמן כי נשלח לפעילויות מיוחדות של איסר ואני, הצעיר, הפכתי כעבור שנה לראש מדור . דייב קמחי היה ראש המחלקה שעבדתי בה וגם הוא נעדר חלק גדול מהזמן כי עסק בכל מיני מבצעים מיוחדים, זו הייתה מחלקה שהפיקה את כל המודיעין לשירותים זרים . היא כללה מערך גדול מאוד של תרגום, הפקה והפצה . היו שם כארבעים איש . 'מחקר אפריקה' סונף למחלקה . נשלחתי לכנס שהתקיים במושי, עיירה נידחת בצפון טנגניקה, אחרי שנה במוסד, בלי שום הדרכה . פעלתי שם בזהות זרה � שאלתי מה עלי לעשות שם� אמרו לי "אסוף מידע" אז אספתי . לכנס הגיעו ראשי תנועות שחרור מרחבי אפריקה שלימים הפכו שליטי מדינותיהם . היו שם משלחות גדולות מרוסיה הסובייטית ומארצות אסיה וכך התרוצצו בשטח קציני מודיעין סובייטיים, מצריים, סיניים, מזרח גרמניים ואמריקאיים . ההתחככות עם כל הקשת האנושית הגדולה בכנס בן מאות משתתפים היתה מבחינתי ניסיון שלא יסולא בפז . . . ", הוא נזכר בשליחותו כחלק מהאינטרס הישראלי להכות שורשים באפריקה, ����� ������ , �שני מימין� יוצא לחופשי מבית הסוהר . צילום : אוס� התצלומים הלאומי, לע"מ, אבי אוחיון
|
|