|
|
עמוד:10
10 פתח דבר שלכאורה בעולם המחקר במדעי הרוח ומדעי היהדות בכלל זה, נוהגים החוקרים כביכול על פי המלצת הפתגם ומסתכלים בתוכו של הקנקן ולא בו, כי זו דרכו של מחקר הנשען על ספרים — לקרוא בתכניהם ולא להסתכל ולדרוש בחיצוניותם . עם זאת מחקר תולדות הספר העברי ועיצובו מחפש לו עדיין מחברים, שלא יסתפקו כביבליוגרפים מומחים רק בתיאור מקומות הדפוס, מיהות המדפיסים, ושאר מעצבי הספר ודרכי עיצובו, אלא יחברו את אלה לתכני הספר כחיבור שבין גוף לנשמה ויציגו לקוראים את תולדות הספר העברי כבריה אחת חיה ונושמת . הספר המוגש לקורא כולל שני שערים ושמונה עשר פרקים : השער הראשון נושאו : "תולדות ספרים, סוגות ספרים והרפובליקה הספרותית" . בשער זה כונסו אחד – עשר פרקים שפורסמו בבמות שונות . מתוך פרקים אלה שניים הופיעו בדפוס בשפה האנגלית, ואותם תרגמתי בעצמי לעברית ( הפרקים השלישי והתשיעי ) . עוד אציין כי הפרק השלישי הוא ערך אנציקלופדי, שלכן כתוב ללא הערות שוליים ובסופו רשימה ביבליוגרפית לקריאה נוספת . השער השני נושאו : "הספר החסידי : ספרות שבחים, אגרות, דרושים ופירושים על פרקי אבות, כמקור לכתיבת ביוגרפיה רוחנית" . בשער זה כונסו שבעה פרקים שפורסמו בבמות שונות, במשך השנים . הספר הוא מבחר של מאמרים המצטרפים לתמונה רחבה של תולדות הספר היהודי בכלל והחסידי בפרט ושל המעורבים בכתיבתו, הוצאתו לאור ודרכי התקבלותו . לשון אחרת, יש בו תיאור מרוכז של "הרפובליקה הספרותית" ותרומתה להיות הספר היהודי סוכן תרבות מן המדרגה הראשונה, הפועל על תודעת קוראיו, הלומדים בו במערכות חינוך ממוסדות במרחב הציבורי, כמו גם על תודעת קוראיו במרחב הפרטי . הספר אם כן משמש כלי להסיע את קוראיו למקומות ולעולמות אחרים, ולקחת אותם, על כנפי הדמיון לאן שנפשם חפצה בו . מן הספר ובו זכו דורות רבים של קוראים, מבלי משים, לבנות לעצמם אוצר לשון רחב בהרבה מלשונם המדוברת, שככל לשון מדוברת מעוטת מילים היא, ובכך קיבעו בנפשם ובשכלם יכולת ביטוי והמשגה, המאפשרת להם בכל מקום וזמן להוציא מן הכוח אל הפועל את יכולתם האינטלקטואלית ולבטאה במיטבה . רבים בעולם ובתוכנו עורכים קבורה נאה לספר הכתוב בכתב יד ולספר המודפס, נוכח הופעת התחליף של הספר האלקטרוני . חדשה בפי לכל אלה, גם אם לבוש הספר הפך לאלקטרוני, עדיין מי שרוצה ללמוד בו לימוד של ממש, חייב יהיה, כבכל דור ודור, לקרוא אותו מראשיתו לסופו וחוזר חלילה, כדי שתכניו ומסריו יהיו ידועים לו, וכך קשריהם והקשריהם . שום מנגנון חיפוש אלקטרוני לא יוכל לשרטט את אלה לפני הקורא כפי שעיני רוחו ישרטטו אותם במהלך הקריאה, מכוחן של האסוציאציות שיעלו בראשו במהלכה . אכן יש היום כבר בנמצא טלפונים ניידים וחכמים שבהם משתמשים אנשים במסרים
|
|