|
|
עמוד:12
דן נאור 12 לצד התייחסות לאידיאולוגיה של בגין יושם דגש על המעשה המדיני והצבאי בתקופת שלטונו . לכן המאמר מאורגן בסדר כרונולוגי משנת 1977 עד ,1982 ומוצגים בו התהליכים אשר התרחשו בשנים אלה, והכשרת הקרקע למלחמת שלום הגליל . נקודת המוצא של המאמר היא יוני ,1977 כאשר בגין החל לכהן כראש ממשלה . נקודת הסיום של המאמר היא אוגוסט ,1982 כאשר צה"ל צר על בירות וכוחות אש"ף החלו לעזוב את לבנון, כשנדמה היה שהפעולה הישראלית נשאה פרי ומטרות המלחמה הוגשמו . בהסתמך על תפיסת עולמו של מנחם בגין ומעשיו ( ולעתים אף חוסר המעש שלו ) , על מעשי ממשלותיו, על הצהרותיו והצהרות שריו, על ראיונות עיתונאיים עמו ועם אנשי מפתח בני הזמן, 5 וכן על מסמכים ארכיוניים ועל מקורות משניים שנכתבו על בגין ועל תקופה זו, אפשר לקבוע כי הוא לא הובל, אלא הוביל את מדינת ישראל אל מלחמה בלבנון . שואה ותקומה במחשבתו של מנחם בגין ההיסטוריה האישית של מנחם בגין מגלמת בתוכה שואה ותקומה . בגין היה ניצול שואה שרוב משפחתו נספתה בה . גורל משפחתו, וגורל העם היהודי בכללותו והחשש משואה נוספת, ליוו אותו כל חייו והדריכו את מנוחתו . 6 אך מלבד היותו ניצול שואה הוא היה גם מפקד מחתרת אשר נקט צעד אקטיבי — מרד נגד שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל — כדי להביא לגאולת העם היהודי בארצו . בעוד השואה מבטאת פסיביות, התקומה מבטאת אקטיביות : התקוממות היהודי אל מול אותו גורל ואי-השלמה עמו . למעשה, בין שואה ותקומה עובר חוט מקשר . כדי למנוע שואה נוספת יש לנקוט דרך אקטיבית, דרך של תקומה . 7 שואה ותקומה היו שזורות בהתבטאויותיו ובמעשיו של בגין הן כמפקד מחתרת הן כפוליטיקאי ומדינאי . הוא נהג לכנות את אויביו ואת יריביו בכינויים שנלקחו מן ההיסטוריה של גרמניה הנאצית . הרשויות הבריטיות שעמן נאבק היו 'נאצו-בריטיות' . בעת הסזון, התקופה שבה רדפו מנגנוני היישוב היהודי אחר לוחמי המחתרת של בגין, טען האחרון כי אנשי ארגון ההגנה תפסו את אנשיו ועינו אותם 'עינויי גסטאפו' . באירוע אלטלנה, לאחר הקמת המדינה, כשחיילי צה"ל פתחו באש אל עבר אנשי אצ"ל, הורה בגין לאנשיו לנצור את האש וציין כי בקרב יריביו יש אנשים רעים מאוד, 'נאצים ממש' . 8 לאחר הקמת מדינת ישראל התחלפו ה'נאצו-בריטים' באויבים 'נאצים' חדשים . את נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר, למשל, חשב לממשיך דרכם של הנאצים בשל שאיפתו 5 במאמר זה נעזרתי בראיונות שנערכו עם אנשים אשר היו מקורבים למנחם בגין, וכן עם אישים שונים שפעלו בתקופתו . אני מודה למרכז למורשת מנחם בגין על שהעמיד לרשותי ראיונות אלה . 6 נאור, בגין בשלטון , עמ' ,10 66 ; גורדיס, מנחם בגין , עמ' 50 . 7 הד לדברים אלה אפשר למצוא אצל אמיר גולדשטיין, '"מלחמת הפדות והישע" : מנחם בגין במלחמת ששת הימים ולידתו המחודשת של הימין בישראל', קתדרה , 163 ( ניסן תשע"ז ) , עמ' 160 - 161 . 8 עפר גרוזברד, מנחם בגין : דיוקנו של מנהיג — ביוגרפיה , רסלינג, תל אביב ,2006 עמ' ,87 ,95 107 .
|
|