האם כל הדרכים הובילו אל בירוּת? המדיניות ה'לבנונית׳ של מנחם בגין, 1982-1977

עמוד:10

דן נאור 10 מלחמה שבה שר הביטחון אריאל שרון הונה את ראש הממשלה מנחם בגין ואת הממשלה כולה . בעוד מנחם בגין והממשלה אישרו פעולה מצומצמת שנועדה להרחיק את הארגונים הפלסטיניים למרחק כארבעים קילומטר מן הגבול כדי למנוע ירי קטיושות אל עבר ישראל, לשר הביטחון היו תכניות אחרות, גרנדיוזיות . הוא שאף להביא לגירוש אש"ף מלבנון ובכך להחלישו צבאית ומדינית . באופן הזה השפעת אש"ף על הפלסטינים ביהודה ושומרון תיחלש וישראל תוכל להידבר עמם בתנאים הנוחים לה . נוסף על כך כיוון שרון גם להביא ליציאת הכוחות הסוריים מלבנון ובכך לצמצם את האיום שהעמידה סוריה לפני ישראל, ולהוביל להקמת משטר אוהד בלבנון אשר יחתום על הסכם שלום עם ישראל . על פי הנרטיב הרווח התכנית שהוציא צה"ל לפועל הייתה התכנית של שרון ; הוא יזם את המהלך, דחף אליו וחתר להגשימו בכל מחיר . שרון הציג לפני בגין והממשלה בקשות לאשר את התקדמות צה"ל אל עבר בירוּת בתואנה שהצורך הצבאי מכתיב זאת . כך מצאו עצמם בגין והממשלה רוקדים לצלילי חלילו של שרון . כאשר המבצע הלך והתרחב אל מעבר למטרות שהציבו בגין והממשלה, מספר ההרוגים בקרב חיילי צה"ל הלך וגדל והיה נראה שישראל שוקעת בבוץ הלבנוני, התפטר בגין באומרו 'איני יכול עוד' . 2 בלי לנסות ולהצדיק את מעשיו של שרון או לזַכּוֹת אותו על מהלכיו במלחמה, נרטיב זה עושה עוול לראש הממשלה דאז מנחם בגין . הוא מעניק משקל רב לשרון בכל הקשור במדיניות ישראל כלפי לבנון, ואילו בגין נדחק אל קרן זווית ונתפס כדמות טרגית, כקרבן, כמי שהולך שולל בידי שר הביטחון שלו, וגרוע מכך — כמנהיג מובל ולא כמנהיג מוביל . זאת ועוד, הבעיה בנרטיב הרווח היא נקודת המוצא שלו . רוב תיאורי המלחמה והתקופה שקדמה לה מייחסים משקל רב לאירועים שהתרחשו מאמצע שנת ,1981 קרי המתיחות בגבול הצפון בין ישראל, סוריה והארגונים הפלסטיניים ומינוי אריאל שרון לשר הביטחון, לצד אירועי מלחמת שלום הגליל עצמם . אירועי ,1981 על פי הנרטיב הזה, הם השורשים של מלחמת שלום הגליל . התקופה שקדמה לאירועי 1981 אמנם נזכרת, אך מקבלת חשיבות משנית . אם אלה נקודות המוצא, לאריאל שרון אכן היה תפקיד ראשי ואילו לראש הממשלה מנחם בגין היה תפקיד ראשי פחות . אולם במהלך השנים התפרסמו עדויות ומחקרים אקדמיים אשר סדקו את הנרטיב הרווח ויצרו נרטיב נגדי אשר העניק משקל ניכר יותר לראש הממשלה מנחם בגין בקביעת 2 לנרטיב הרווח ראו למשל זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל , שוקן, תל אביב ,1984 עמ' 380 ; עוזי בנזימן, לא עוצר באדום : ביוגראפיה של אריק שרון , אדם, תל אביב ,1985 עמ' 237 - 276 ; אריה נאור, בגין בשלטון : עדות אישית , ידיעות אחרונות, תל אביב ,1993 עמ' 267 - 268 ; מרדכי ציפורי, בקו ישר , ידיעות אחרונות, תל אביב ,1997 עמ' 265 - 282 ; דניאל גורדיס, מנחם בגין : המאבק על נשמתה של ישראל , כתר, ירושלים ,2015 עמ' 215 ; עזריאל נבו, מזכיר צבאי : שיחות עם חיים משגב , קונטנטו, תל אביב ,2016 עמ' 43 . ההיסטוריון הצבאי שמעון גולן אמנם לא מדבר על הולכת שולל, אך טוען כי שרון היה זה ששכנע את בגין לצאת למבצע נרחב בלבנון, כלומר עולה מכאן שפעולה מקיפה בלבנון קשורה בשרון ולא בבגין . ראו שמעון גולן, של"ג בלבנון : קבלת החלטות בפיקוד העליון במלחמת 'שלום הגליל' , משרד הביטחון, תל אביב ,2017 עמ' 581 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר