האסופה המקראית - חלק ד

עמוד:8

הקדמה [   8  ] שדמותו של עזרא נתגדלה עם הזמן ובתקופת בן-סירא עדיין לא הגיעה דמותו לאותו שיעור-קומה שניתן לה בדברי חז"ל, כפי שאמרו . עם זה אפשר שבעשרת פרקי ספר עזרא לא נאמר על עזרא משהו מעורר ומיוחד שיהיה בו משום 'סיפור' – לא בניין מקדש ולא חומות ירושלים ( קריאת התורה שבעקבותיה נכרתה האמנה מסופרת בפרק ח של נ ח מ י ה ) . אפשר אפוא שזה טעם שתיקת בן-סירא על עזרא . לצד עו"נ היו עוד ספרים מבין הכ"ד שכניסתם למעמד קאנוני היתה מאוחרת . כאלה היו ספרי דניאל ( על הסיפורים והחזונות שבו, והורכב לא לפני התקופה ההלניסטית ) ודה"י ( מכל מקום אחרון באסופה המקראית ) . ספר דה"י הניב את האסכולה הכרוניסטית, הקרויה על שמו, chronicorum , אף שסיגנונו של דה"י עצמו אינו עקיב ( פרקים המופיעים בו עם השפעה של עברית מקראית מסבירים אותם כתלות במקור המקראי ) . בדומה לאסכולה הדבטרונומיסטית עסקה גם הכרוניסטית הרבה בעריכה ופירושה בהקשר זה הוא בעיקר הרחבה ועיבוי של כתבים בני הזמן . אבל זמנה היה מאוחר משל הדבטרונומיסטית . האסכולה הכרוניסטית גם נטפלה די הרבה לספר עו"נ גופו ונוכחותה בו ניכרת היטב . יש בעו"נ קטעים העטופים בגושפנקה כרוניסטית באופן שאין הדבר מקל על הבנתם המלאה . נוסף להבדל שהזכרנו בין הספרים עזרא ונחמיה יש ביניהם, כמדומה, עוד הבדל חשוב אחד . עזרא לא נתחבר בכתיבה ספרותית רציפה . הוא הורכב מארבעה קטעים שנלקטו מן המוכן . פירוש הדבר הוא שהמחבר, במסגרת ההכנה של ספר עזרא, פעל לאו דווקא כסופר אלא כסדרן . ארבעת הקטעים שהשתמש בהם המחבר הם : 1 . עז' פרק א, שהוא המשך של דה"י ונזכר בו האירוע החשוב ביותר של הזמן, הוא הכרזת כורש ( קטע זה אינו צריך שום כותרת כשהוא בדה"י ומכאן היעדר הכותרת בראש ספר עזרא ) ; 2 . עז' ב,א-סט : רשימת העולים עם זרובבל, ובפועל היא כוללת כמה גלי עליה נוספים ; 3 . עז' פרקים ג – ו : פרשת הקמת הבית השני על תהפוכותיה ; 4 . עז' פרקים ז – י : זכרונות עזרא . ארבעה קטעים אלה אינם אחידים בלשונם ואין צורך לומר בתוכניהם . חוץ מן הפרקים שנמסרו בארמית ( ד,ח – ו,יח ; ז, י ב-כו ) יש בקטעים אלה ריכוזים נפרדים של פרזיאולוגיה כרוניסטית וגם זליגות כרוניסטיות בודדות ועמהם דיבורים של פרוזה רגילה ללא סגולות מיוחדות . אבל החוט הסיפורי משתמר בכל קטע . עם ארבעת הקטעים בא ספר עזרא לסיומו ובספר נחמיה, במיוחד בדברים של נחמיה, כבר אנו נמצאים בספירה אחרת . במקום

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר