הקדמת המחבר

עמוד:ח

הקדמת המחבר ] ח ] הגבוהות של בית הספר ומוריהם, וחובבי תנ"ך מן הציבור הרחב . קִרבתם של אלה לשפת המקור מוּלדת וטבעית, כך שניתן ורצוי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה בלעז . בפירוש זה איני מתעמת עם עמיתַי למקצוע שאני חולק על דעותיהם . זאת ניתן לעשות בשפע הבמות האקדמיות שהן האכסניה לדיונים אקדמיים . להבנתי, פירוש אינו אנציקלופדיה או אוסף של דעות, בבחינת 'זה אומר כך וזה אומר כך ואף כך נאמר' . הבא לפרש כתוב נדרש לתת דעתו על הכתוב, להסבירו בצורה מובנת לקורא, להעלות את הקשיים שבכתוב, ולהציע פיתרון תמציתי לבעיה שזיהה – לא מתוך יומרה, אלא על סמך לימוד שקול ומעמיק . אך בכל זאת, מבין כל הפרשנים הרבים לספר מלכים, הפליתי לטובה את פרשני המקרא היהודים מימי-הביניים . משום שדבריהם כתובים עברית, ראיתי לנכון להביא כל פיתרון שקיבלתי ממי מהם בלשונו ובשם אומרו . אינני יודע אם בכך אביא גאולה לעולם כדעת ר' אליעזר ( אבות ו, ו ; מגילה טז, ע"א ) , אבל לעניות דעתי יש בשיטה זו ערך מוסף : על ידי ציטוט ישיר של דברי הפרשנים יוכל הקורא המודרני להעריך את תרומת העברית בשימור הרצף התרבותי בין הדורות, רצף הנמשך זה אלפיים שנה, מימי בית-שני, עת נקבע הקנון המקראי, עד דורנו . רבים סייעו לי במשך שנות מחקרי ספר מלכים וכתיבת הפירוש לספר . ממורי הראשון, פרופ' משה גרינברג ז"ל, ראשון בחכמה, וממייסדי סדרת 'מקרא לישראל', למדתי רבות, והחשוב מכול איך לדובב את הטקסט . ליבת שיטתו "הכולית" ( הוליסטית ) דורשת מן הפרשן : ; “The critic must curb all temptation to impose his antecedent judgments on the text he must immerse himself in it again and again, with all his sensors alert to catch every possible stimulus - mental - ideational, aural, aesthetic, linguistic, visual - until its features stand out and their native shape and patterning appear” ( Ezekiel 1 - 20 , New York 1983, p . 21 ) ד"ר יהודה טרואן, חבר יקר מזה שנים רבות, היה לי בר-שיח על מגוון נושאים הקשורים לחיי החברה הישראלית העתיקה . יהודה קרא את הטיוטה הראשונה של הספר והעיר עליה . תלמידי המסור, וחוקר מקרא והמזרח הקדום בזכות עצמו, ד"ר אמיתי ברוכי-אונא, עבר על טיוטת הפירוש בשלביו האחרונים, הגיב והעיר, וקריאתו הצמודה אף מנעה ממני כמה מעידות . אראלה אחיטוב קראה את כתב היד, הפנתה את תשומת לבי למקומות הראויים ליתר הבהרה, בדקה את מראי המקומות והמובאות מהמקרא ותיקנה לפי הצורך . אני מכיר טובה לעוד כמה אנשים טובים שסייעו לי בהכנת כתב-היד לדפוס . ברברה בול הכינה את המפות, ודניאל ונון עיבד במקצועיות תמונות רבות ; שניהם עובדים ותיקים בהוצאת 'כרטא' בירושלים שנענו ברצון לבקשותיי החוזרות והנשנות . ד"ר יעל ולדמן עברה על הפירוש והכינה את המפתחות לתועלת הקוראים . ואחרון אחרון חביב, דניאל שפיצר, שאין בקיא כמותו במלאכת הספר . עצותיו הנבונות ודאגתו להתקנה מוקפדת תרמו רבות להוצאת הספר בעיצוב הנאה שבידנו . מעבר לעזרתם של כל החברים האלה, עמד לצידי לאורך כל הדרך פרופ' שמואל אחיטוב, עורך סדרת 'מקרא לישראל' . כמיילד מיומן ידע להוציא ממני את כוונת כתיבתי . החלפנו דעות בכתב ובעל פה במשך כל השנים עד שאמרתי aḫulap ! ( די, רחמים ! ) . שמואל נתן עיניו בכול ; קרא כל מלה ובדק כל פסיק בכתב-היד ובהגהה, לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא