מבוא

עמוד:11

מבוא העולם הרוחני ממשי לפחות כמו העולם החומרי, ואף הרבה לאין ערוך ממנו . ניתן דעתנו לוויכוח שבין ראליסטים לנומינליסטים : כאשר טענו אבן סינא, הרמב״ם ותומס איש אקווינו הראליסטים, שהמינים ( כמו מין הפילים ) קיימים לא רק בפרטים ( פיל הודי מסוים או פיל אפריקני מסוים ) אלא בקיום עצמאי ומהותי, הם הכשירו את התפיסה שהאובייקט האסתטי איננו חומרי . וכאשר שללו אבן רשד, ר׳ לוי בן גרשם וויליאם איש אוקהם הנומינליסטים את קיומם העצמאי של כוללים ומהויות כאלה, הם סללו דרך להצגת האובייקט האסתטי כחומרי . באופן אינטואיטיבי נתפסת האסתטיקה כבעלת זיקה לחוויה יותר מאשר, למשל, האונטולוגיה או האתיקה . הפנייה למעשה אמנות כלשהו יוצרת מצב של רושם אצל הפונה, והרושם הזה מתואר פעמים קרובות כחוויה . הרושם לנוכח מעשה האמנות כולל תחושה, הכרה, מצב רוח, טעם, שיפוט וכדומה . אפשר לנסות להנהיר את טיבה של החוויה האסתטית באמצעות הפסיכולוגיה, למשל, אך אי אפשר למצות את החוויה מתוך תחומי ידע אחרים . תפיסות אסתטיות הנוטות למיסטיקה מקשרות את החוויה האסתטית לניגוד או אדישות לתבונה . לדידן לחוות האזנה ליצירה מוסיקלית או צפייה בציור משמעו מצב שאיננו ניתן לסיווג באמות מידה רציונליות . הדת מושתתת אף היא על חוויות . המפגש עם אלוהים או עם שליחיו הממסדיים והלא ממסדיים יוצר חוויה . החוויה הדתית יוצרת מעין תשתית או דיספוזיציה להכרה בחוויה האמנותית . כמובן אלה הערות כלליות בלבד, שמטרתן להצביע על הדיספוזיציה של הדת בעיצוב התפיסה האסתטית . ר ק ע מ ח ק ר י מחקרים שונים נדרשו לסוגיות אסתטיות ביהדות ובהגות היהודית . מחקרים אלה דנו בסוגיות ספציפיות כמו אדריכלות בתי הכנסת, פרשנות אסתטית ופשטית לשיר השירים, הידרשויות למוסיקה ולמוסיקאים, אך בדרך כלל נמנעו מדיון ממצה ביחס הכולל של היהדות לאסתטיקה . חיבור שהתמקד באסתטיקה ביהדות הוא חיבורו של חיבור אחר עוסק במעמדה קלמן פ׳ בלנד, העוסק במיוחד בתפיסות חזותיות ביהדות . נקודת המוצא של בלנד הייתה, שהיהדות לא פיתחה של המוסיקה בהגות היהודית . רגישות אסתטית כלפי החזותי . חיבורו מתנהל על פי דגמים . אציג שניים מהם : ( א ) הדגם של היחס וההערכה ליהדות ולתאולוגיה שהעמידה בנוגע לעשיית צורות, תמונות ופסלים . קאנט העריך את היהדות בשל שלילת תדמית חזותית לאלוהים . 0 לעומתו ביקר הגל את היהדות על הרחקת האל הקונקרטי בשל שלילה זו . K . P . Bland, The Artless Jew : Medieval and Modern Affirmations and Denials of the Visual, Princeton, NJ 2000 ( להלן בלנד ) . ד׳ שוורץ, כינור נשמתי : המוסיקה בהגות היהודית, רמת גן תשע״ג ( להלן שוורץ, כינור ) . 0 בלנד, עמ׳ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא