|
|
עמוד:8
מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית הקוגניטיביסטית . כלומר מבחינת ההגות הדתית ההיגדים האסתטיים הם עובדתיים, וניתנים לערך אמת . הפסוקים ״אלוהים הוא יפה״, ״ארץ ישראל יפה״, ״היופי הנשי מפתה ומשחית״ אינם רק בעלי משקע קוגניטיבי ומוסרי, אלא הם מתארים בעיני האדם הדתי אובייקטים ועובדות . השלב העוקב הוא, שהיופי איננו ניתן לערך אמת בלבד, אלא הוא גם מאפשר הכרה טובה יותר של המישורים המטאפיסיים והאלוהיים . להלן בפרק החמישי של חיבור זה נדון בהוגים שסברו, שרק המוסיקה יכולה להביע את התחומים המטאפיסיים ורק הספרות יכולה לאפשר גישה לתחומים הללו . הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביע את הגישה, שהמוסיקה מאפשרת את הכרת האלוהות והספרות מעניקה גישה לכך . הרב דוד כהן ( ״הנזיר״ ) , תלמידו, סבר שאין כאן מפגש תחומים, אלא רק המוסיקה מייצגת הן את המעמקים האלוהיים הן את הגישה אליהם . ההגות ואם תמצא, הדתית מתקשה לקבל את הגישה הלא-קוגניטיביסטית של האסתטיקה . אמור : מאחר שהדת עוסקת בתחומים אלוהיים שלא ניתן להכירם בהכרה רגילה, הרי שהאסתטיקה היא סוג של ״הכרת-על״ . מכל מקום הוגים דתיים ראו באסתטיקה דרך להבעת מידע ועובדות, שאינם ניתנים להבעה בהכרה . אבל לא רק הגישה הדתית המסורתית מצדדת ביתרון האסתטי בהכרה . גם הגישה הדתית הקיומית, שרוב הופעותיה החלו במאה העשרים, מדגישה לעתים יתרון כזה . בהקדמת ספרו ״המסע האנושי למשמעות״ כתב אבי שגיא : ״ואולם אף על פי שאפשר למצוא בפילוסופיה שרטוטי מסע אנושי, הספרות מיטיבה לעשות זאת הימנה [ . . . ] היא עוקבת אחר המורכבות שבתנועת הקיום בין ׳הנופים׳ ביתר זהירות מבלי שהיא הווי אומר, שהמפגש שבין משטיחה את הקיום תחת עולה של פרספקטיבה אחת״ . ספרות לפילוסופיה מאפשר בסופו של דבר תיאור מדויק ואותנטי יותר של הקיום . עמדתו של שגיא איננה עמדה דתית, אולם הרב יוסף דוב סולובייצ׳יק הציג עמדה דומה כהגות דתית . בעולם הדתי התפתחה גישה המייחסת יתרון לאסתטיקה על פני תחומים אחרים של ידע . לעתים הקישור של יופי לרגישות, להשראה, לחיזיון ולאקסטטיקה העניק לאסתטיקה עדיפות על פני ההכרה התבונית . במבוא אציע דיון כללי קצר במאפיינים, במורכבויות ובהשלכות הנובעים מתוך מפגש התחומים ספרות, מוסיקה, יצירתיות אסתטית והדת היהודית בעולם מודרני ופוסט-מודרני . באופן גס ניתן לקבוע, כי בעולם המודרני הציבו חוקרים גבולות אנליטיים ומוגדרים של איכויות והערכות ספרותיות ומוסיקליות, ואילו בעולם הפוסט- מודרני נמתחה ביקורת על התיחום ( כמו הגבול שבין ספרות לפילוסופיה ) , על ההערכה הכוללנית והאוניברסלית ( מטא-נרטיב ) ועל המִדרגים ( הייררכיות ) של תחומים בידי על עמדה זו ראו ע׳ צמח, מבוא לאסתטיקה, תל אביב תשל״ז, עמ׳ 0 - 4 ( להלן צמח, מבוא ) . א׳ שגיא, המסע האנושי למשמעות : עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, רמת גן תשס״ט, עמ׳ .
|
|