מבוא

עמוד:7

מבוא - אותמקוו 7 בתוספתא ניכרת אבחנה כרונולוגית בין . 4 - 5עריכת משנתנו המערבת ומציגה יחדיו את שלבים . 6 השלבים הרביעי והחמישי ( דברי רבי יוסי המתדיין על דברי רבי יהושע ) , ובמשנה שני השלבים . מעורבים . בות אפשטיין, גולדברג וגדולי דור אחריםמכאן אנו למדים על עריכת המשניות, נושא שעסקו בו ר אין ספק שיש במשנה ( ובתולדות הלימוד ) שכבות כרונולוגיות, אבל לעתים במשנה השכבות מעורבות עורך המשנה לעתים ( לדעתנו לעתים . ולא ניתן להבחין ביניהן אלא בזכות המקבילות השונות מקרה שלנו ערך את המשנה תלמיד של ב . קרובות ) כבר ערך את המשנה בדיעבד, לאחר כל השלבים ניסוח דברי הקדמונים נעשה על ידי . רבי יוסי שהציג את דבריו בשמו, אך גם מנקודת המבט שלו על כן אנו . העורך שהשתמש בנוסח המשנה הקדומה, אך התאימו למבנה כך שניתן יהיה לקראו ברצף . ספרותית על סמך ניסוחה הנוכחימפקפקים בכל ניסיון לרבד את המשנה מבחינה כרונולוגית או רבי יהושע חולק על ההלכה, אך לא על הנימוק, וחכמים חולקים על . רבי אליעזר נוקט עמדה ומנמקה עורך המשנה עשה כאן מעשה תשבץ וצירף את כל . הנימוק ואינם מתייחסים להלכה של רבי אליעזר . הדעות א היא מראשית דור יבנה ( אבא יוסי בן חנן ) , מבחינה כרונולוגית עמדת תנא קמ – כמו כן בפ"ב מ"ה כמובן . אך במשנתנו היא משובצת במשנה שנערכה בדור אושא, או לאחריו, שכן נזכר בה רבי שמעון ייתכן שרבי שמעון מייצג עמדה קדומה אחרת, אבל עריכתה של המשנה היא משלהי דור אושא בפ"ב מ"ו מופיעים חכמי יבנה, אבל . תלפחות והעורך שלפנינו כבר שילב דורות שונים למשנה אח המחלוקת – כמו כן בפ"ב מ"י . בתוספתא אותה משנה מובאת בתוספת אושאית, וכן הוכח במ"ז שם בדור הבא הסבירו אותה ( סוף דור יבנה הראשון, או דור יבנה השני ) , ובדור . הבסיסית היא מדור יבנה ה בפירושנו לפ"ג מ"י ופ"ז מ"ב שעריכת המשנהכן נרא . אושא הסבירו את המונחים של דור יבנה השני . מאוחרת ונעשתה לאחר השתלשלות ארוכה . אם כן, ברור שהמסכת כפי שהיא לפנינו נערכה עם עריכת כל פרקי המשנה, בדור רבי התוספתא למסכת בדרך כלל מאוחרת למשנה ( ראו תוס', פ"א ה"ז ) , אך אין בה הרבה השלמות אבל בפירושנו . יותר, תופעה שעליה עמדנו במבואות לכלים ואהלותמשפטיות או כללים מאוחרים לפ"ב מ"א נראה שהתוספתא משלימה את המקרה שבמשנה ומוסיפה את ההתניות ההלכתיות, מעין מה . במקרה זה המשנה היא שמוסיפה התניה נוספת ( טומאה חמורה או קלה ) . " . "במה דברים אמורים . ל התוספתא, במסכת מקוואות הוא תופעה חריגהשבמסכתות טהרות ואהלות הוא דרכה ש 1 עם זאת, ייתכן שגם כאן כמו במסכת כלים כך המשפט "שלא אמרו . הייתה מסכת מקוואות קדומה משפט זה מצוטט בפ"ג מ"ג, פ"ו מ"ד ומי"א ; הוא נתפס כטקסט מקודש – אלא שלשת לוגים שנפלו" אנו . ה קדומה שגם היא מאוחרת לדור יבנהמן הסתם הוא מגיע מאיזו עריכ . שאבד ומדייקים ממנו מגיעים למסקנה שזה משפט שנוסח בדור לאחר יבנה משום שיש בו שימוש בשיעור ( כימות ) מאוחר . וקבוע יחסית ( שלושה לוגים ) , כפי שהראינו לעיל אפשר להצביע על משניות . כמו בכל מסכתות סדר טהרות גם במסכתנו בולט מקומו של רבי יוסי שבהן יש למשנה הסתמית קשר לרבי יוסי ( משנת רבי יוסי ) , כגון פ"ב מ"ב, פ"ב מ"ג, פ"ב מ"ז, מיוחדות 1 . ראו המבוא למסכת כלים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא