מבוא

עמוד:6

מבוא - מקוואות 6 השונים ובתנאי ההכשר שלהם ( פ"א ) , ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות . מים על הקפדה זוהכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכ מקומה והסיבות . בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי ( פ"ח ) . לשיבוצה יופיעו בהמשך גם כאשר מופיעות . עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות . ון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן ) משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא ( כג עריכת המסכת על העריכה . כמו בכל מסכתות הש"ס התנאים האחרונים הנזכרים במסכת הם חכמי דור אושא גם את . המאוחרת תעיד גם המשנה בפ"ו מ"ב העוסקת בטומאות תרומה וחטאת, אך לא בקודש במבוא . ( להלן ב"סדר המסכת" ) שיבוצה של טומאת הקרי בפ"ז הסברנו על רקע המציאות בדור אושא בתחילה ניתנו המידות בעזרת . למסכת כלים עמדנו על כך שקביעת השיעורים הייתה התפתחותית מלוא אגרוף, כדינר, כסלע, כמקדח וכו' ; בשלב מאוחר יותר, בסוף דור יבנה ובדור – שלל דוגמאות ( או כביצה ) , כשפופרת הנוד,אושא, ניכר תהליך של סטנדרטיזציה, קביעת דוגמאות אחידות כזית במסכת מקוואות מופיעים רק שיעורים הניתנים . פותח טפח וכו', ומידות אלו הותאמו לשלל נושאים כך שיעור המים הפוסלים את המקווה הוא שלושה לוגים, וזו המידה המאוחרת . במידות המאוחרות עירוב מקוואות וטבילת כלים שנקבעה לאחר דור יבנה ( להלן פ"ב מ"ג ; משנה, עדיות פ"א מ"א ) ; כך, למשל, בפ"ב . עדויות לעריכה מאוחרת נציג בפירושנו לסדרת משניות . נמדדים בשפופרת הנוד גם משנה ג שם . מופיעות מחלוקות דור אושא, אבל רבי יוסי במשנה ב כבר מכיר את משנת טהרות וחרת לחומרים שרוכזו מתייחסת למשנת טהרות, ומכאן שמשנתנו מאוחרת לטהרות, או לפחות מא בפ"ב מ"ב המחלוקת המקורית היא מדור יבנה, אבל במשנה שלפנינו היא מוצגת בשם . במסכת טהרות זו דוגמה נאה להתפתחות ההלכה : מחלוקת בדור יבנה הראשון היא הבסיס . חכמי דור אושא . דור אושאלמחלוקת בנושא אחר בדור יבנה השני, ואותה מחלוקת נמסרת במשנתנו על ידי חכמי דוגמה הנראית בעינינו כדוגמה רגילה לעריכת המשניות מחד גיסא, ולהתפתחות ההלכה מאידך גיסא, . בפירושנו נראה שניתן לעקוב אחר תולדות ההלכה ואחר עריכת המשנה . היא משנת פ"ג מ"א יםקרקעי ) : ראשית ההלכה בהנחה קדומה שמקווה שנפלו אליו מ - התת – השלב הקדום ( הנסתר . 1 בשלב זה כבר ברור שמקווה הוא רק מים בלתי שאובים, ונדרשת הכמות של ארבעים . שאובים נפסל קרקעי" משום שאיננו יכולים לתארכו ; הוא עשוי להיות כדור לפני - אנו מכנים שלב זה "תת . סאה השלב הבא, או מימי התנ"ך, כל קביעה בעניין היא בלתי מוכחת והיא עניין לאמונה ולא לבדיקה . עם זאת ברור שהוא מאוחר להלכה שטהרה ניתנת לביצוע בהתזת מים . מדעית . מחלוקת משלהי ימי הבית על הכמות הפוסלת . 2 . ראשית דור יבנה, קביעת הכמות של מים שאובים הפוסלת את המקווה . 3 . לוג 5 . 1מחלוקת דור יבנה על שני מקוואות שלכל אחד נפלו . 4 . יגים את המחלוקת של הדור הקודםחכמי דור אושא מנסחים ומצ . 5

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא