מבוא

עמוד:8

מבוא - ה פר 8 , תמיד, ביכורים פ"ג ופרקים אחרים של זיכרונות המקדש . כפי שהראינו במבוא במשנתבמסכת יומא יומא, פרקי ההווי מנוסחים כסיפור בלשון עבר : "באו", "סמכו", "נבקעה ועמד", "כרכן בשיירי לשון" וכן הלאה . פרקים כאלה הם פרקי נוסטלגיה המתארים את הנוהג, את ההלכה למעשה, והדגש המרכזי איננו הלכתי . שבהם . ההיסטוריתנאמנות לאמתל " חזמסורותכמהעדיש לבררבכלל,מקדשובפרקיבפרט,ההוויבפרקי המרכיביםעללעמודהצלחנו . שקליםולמשנתיומאלמשנתבמבואותגםזובשאלהעסקנואנו אתלשאולבהקשר של משנת פרה יש . פרטכלשייךלהיכןלהבחיןהתקשינואך , התיאורשלהשונים : הבאותהשאלות , מן הסתם , וכיצד באים לידי ביטוי השינויים שחלו , עד כמה התיאור משקף היסטוריה ראלית . 1 . שכן במעמד שנערך אחת לעשרות שנים חלים באופן טבעי שינויים רבים ; מפעם לפעם . כיצד השפיעו הלכות הטהרה בניסוחן המאוחר על התיאור הקדום . 2 . כרון ההיסטורי של המקדש בתחומים הארגונייםכיצד עוצב הזי . 3 . מה היו המניעים לעיצוב זה . 4 , ונסתפק בהערות מספר , לא נוכל לעסוק כאן במפורט בשאלות אלו העומדות במרכז המחקר המדעי ? עד כמה התיאור משקף היסטוריה ראלית . 1 איננו פרי זיכרון היסטורי אלא הכלל הראשון הנקוט בידינו הוא שכל מרכיב שפרטיו שנויים במחלוקת מצד . כדי שיתאים להלכה " מתקנים " הוא הדין לתיאור שאותו . של חכמים , לעתים הלכתי , פרי ניתוח לוויכוח הצדוקים , למשל . ממקורות קדומים הוא היסטורי , ולו אימות חלקי , שני כל מה שמאומת גם הם מכירים , בספרותם של בני הכתיש אימות עקרוני ) ט " ג מ " פ ( והפרושים על טבילת הכוהן הגדול , עם זאת נראה שהתיאור במשנה מאוחר ומעובד ) . ותומכים כדרכם בעמדה הצדוקית ( את הוויכוח דיוננו , למשל , ראו ( פרטים מסוימים נראים דמיוניים . והפרטים העסיסיים ביותר כבר נשכחו וטושטשו ואחרים נראים אותנטיים ומתאימים לנוהל הכללי במקדש שעליו יש עדויות רבות ) , ג " מ - ב " ג מ " לפ ההקפדה שבמעמד השרפה , למשל . לאלו סיכוי גדול להיות אותנטיים – ) י " ג מ " ראו פירושנו לפ ( אבל במקורות מימי בית שני חוזרת ההדגשה , ישתמשו רק בעצים מסוימים אין לה מקבילה מדויקת ) ח " ג מ " פ ( וניכר הדמיון בין הרשימה במסכת פרה , בעצים מסוימיםשיש להשתמש במקדש רק על בסיס זה ערכנו . על כן פרטים אלו נראים בעינינו אמינים מבחינה היסטורית – לרשימות האחרות . את הטבלה להלן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא