מבוא

עמוד:7

מבוא - פרה 7 , 2 באיסוף הערבה מאזור מוצא ובתהלוכה חגיגית לירושלים . המעמד הדומה ביותר לשרפת הפרה הוא עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, וכמו שזו מצריכה הכנות של שבעה ימים לפני יום הכיפורים מצריכה שרפת הפרה הכנות של שבעה ימים . על הדמיון ביניהן עמדה כבר המשנה ( יומא פ"א מ"א ) כך עצמה ( פרה פ"ג מ"א ) , ומעניין שמשנת פרה מכירה ומזכירה את משנת יומא, אך משנת יומא והתוספתא שם אינן מזכירות את הדמיון למעמד שרפת הפרה האדומה . עוד מעניין שבמשנת פרה שבעה, שפירשנו אותו כשריד של הלכה כיתתית . ואילו במשנת יומא מצוי מעמד מוזר של הזייה כל שריד זה נעקר . ייתכן שמלכתחילה לא הופיע במשנת יומא, או שלומדים שלמדו במידה רבה ובתדירות את משנת יומא, מחקו שריד הלכתי מוזר זה . אבל לומדי משנת פרה היו תמיד מעטים יותר, והטקסט המקורי לא נפגע . אדומה ראשיתו בקניית הפרה האדומה ובשמירתה במקדש . אמנם שלב זה אינו מודגשמעמד פרה שלקחומעשהאמרובמקורות, אך עצם נדירותו ושמירת הפרה בבית המקדש מחייבת מעמד ציבורי : " ; וראו 003' . . . " ( ספרי זוטא, יט ב, עמובאתרצהוהיאדמתדמתאותהקוריןוהיו,הערבייםמןפרה פירושנו לפ"א מ"א ) . כלומר הפרה נשמרה במקום כלשהו, מן הסתם מחוץ לקודש עצמו, אולי בלשכת הטלאים, והיא מתוארת כפרה חביבה שיצרה קשרים עם האחראים עליה . אפשר שהיא שהתה בהסגר זמן רב, ושעשעה את ציבור המבקרים במקדש . , מן הסתם היה זה הכוהן הגדול עצמו . מעמד השרפהאיננו יודעים מי החליט על מועד שרפת הפרה 3 מהמקדש להר המשחה בירושלים, ובהפרשת הכוהן ( הגדול ? ) מתחיל בהכנת כבשׁ השורף את הפרה ללשכה מחוץ למקדש, ושם הוא נשמר בטהרת הקודש ( פ"ג מ"א ומ"ו ) . בהפרשת הכוהן הגדול ניכרת הימים, בניגוד לטמא רגיל שעליו מזים רק ביוםהחמרה רבה ; למשל, מזים על הכוהן כל יום משבעת השלישי וביום השביעי . מבחינה הלכתית לא רק שההזיה התכופה איננה נחוצה, אלא היא עצמה מטמאת את הכוהן ונזקה רב מתועלתה ; אבל נראה שהנוהג הקדום לא שקל את היתרונות והחסרונות הוכן בהקפדה על דיני טהרה, וכפי שראינובמאזני ההלכה, אלא במאזני הרושם הציבורי . גם הכבשׁ בפירושנו ההקפדה מופרזת ואיננה תואמת את הנורמות ההלכתיות . גם כאן נראה שלא צורכי הטהרה הכתיבו את הקמת הכבש, אלא הרצון להדר ופאר . , וכמובן הכוהן"מסעדיה"מ"ז ) ובה רק הפרה ו - ביום השרפה יצאה מהמקדש תהלוכת קודש ( פ"ג מ"ו . במקביל נאסף הציבור הרחב על הר הזיתים, אך הוא לא השתתף בתהלוכה עצמה . על הרהגדול הזיתים התקיים מעמד טבילה נוסף שבו טבל הכוהן השורף את הפרה, טבילה שהיא פרי מחלוקת הפרושים והצדוקים שעליה הרחבנו בפירושנו ( פ"ג מ"ח ) . שחיטת הפרה עצמה דמתה בכול להקרבת ונעשתה במעמד רב רושם ששיאו בשרפת הפרה ובאיסוף האפר . קרבן ( פ"ג מ"ט ) , ארבעת הפרקים הדנים בשרפת הפרה מתחלקים לפרקים הלכתיים ולפרקים סיפוריים . הראשונים עוסקים בעיקר בנושאים הקרובים לפרה אדומה ( גיל הקרבנות במקדש, מספר השערות וכדומה ) , ומנוסחים כפרקי הלכה : פסולה, כשרה . הפרקים הסיפוריים מנוסחים בצורה הקרובה לשיטת התיאור 2 ראו במפורט במבוא למסכת סוכה . 3 השאלה האם שרפת פרה היא בכוהן גדול עולה בהלכה, אך זו שאלה תאורטית . בפועל ברור שהכוהן הגדול רצה לנכס מצווה גדולה ומעמד חשוב זה לעצמו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא