מבוא

עמוד:12

מבוא - זבים 12 מי : סדרת הכלליםכתמשנמתרכז בשאלה הכמותית של הגדרת הזיבה ההלכתית ( המטמאת ) . בפרק ב היא מועברת כיצד מועברת טומאת הזב ולמי,ג ) - חייב בזיבה ( מ"א ) , כיצד בודקים אותו ( משניות ב ( התפשטות הטומאה ) . ה ) - הזב ( פרקים גהעברת טומאת – חטיבה ב במפגש הזב והטהור היושבים שניהם על מתקן אחד . יםד עוסק - פרקים גבחטיבה זו סדרת יחידות : שבו הזב מטמא . בתוך "מושב"וממילא גם בהגדרת ה,למעשה זה המשך הדיון בהעברת טומאת הזב הפתיחות תאחל וזו בסך הכ ; צירוף "הזב והטהור"בותמ"ג פותח - חטיבה זו יחידות משנה : פ"ג מ"א במקום,"נדה שישבה עם טהורה",להצגת השאלה . פ"ד מ"א היא המקבילה הנקבית ליחידה הקודמת יחידת משנה אחת הניכרת בסגנונה . ןמ"ד ה - הזב עם הטהור . אם כן פ"א מ"א אתממשמצבים שונים שבהם הזב אינו מסיט : מ"ב עד סוף הפרק הוא יחידת משנה נוספתמד רקפ מרכב מסופקים . ההמושב ו,על מושב משותף, אלא הנגיעהסתם יושב הטהור ואינו חזרה חלקית עלהיש בהתוכנתבהעברת הטומאה, ודאית ומסופקת . מבחינתפרק ה מ"א עוסקב מדובר בספק טומאה . צריך היה להקדים את היחידה של פרק ה לזוןיהתשכן בש,החטיבה הקודמת ה פרטי הנגזר מהתמונה הרחבה של ספק טומאה ( ספק אםשכן משנה ב בפ"ד היא מקר,של פ"ד מ"ב להערכתנו אלו שתי יחידות עצמאיות שהעורך צירף את שתיהן, למרות . הייתה העברת טומאה ) חידושים . הסדר בין היחידות אינו הולם את כללי הסדר המקובליםישהחזרה החלקית, שכן בכל אחת "ד מ"ב ארוכה יותר מיחידות המשנה של פרק ה . אבל יש לומר שיחידת המשנה המתחילה בפ,כיום ת בהעברת טומאה בנגיעה, בהסטה ( טומאת מגע וטומאתומ"ב עוסק - מ"א . יחידותכמהבפרק ה יה ברורה ועוסק בדין היסודי שלימ"א ) , ובמשא ( מ"ב ) . חלקה השני של משנה א נראה כסט,היסט מסכת מכשירין . הסטייה נובעת כנראה טומאת משקין . בצד ההלכתי של משנה זו עסקנו גם במבוא ל מכך שיחידת המשנה של ראשית פרק ה עסקה בדיני זבים בצורה שיטתית ( בהעברת הטומאה של וכך במשנה ב . לכן הנגיעה במים,הזב ) , ובשרשרת הטומאה ( הנוגע במה שזב נגע בו ) . כך במשנה א ,"א ומ"ב ) בנויות באותה שיטהזב היא חלק מהתוכן של המשנה . שני החלקים של היחידה ( מבשנגעו : כמבואר בטבלה המ" - המבנה הפנימי במשניות פ"ה מ"א מ"ה - מ"במ"א ) 1משא זב אינו מטמא ( מ"ב ) 1ולד טומאה ( מ"אוהעברת טומאה מהזב ל מ"ד ) - שרשרת הטומאה של משא זב ( מ"ג ) 2מ"א – ולד טומאה ( במשקיםוהנוגע ב – שרשרת הטומאה מאית העוסקת בנוגע במקצת מהטמא, או בחיבור של הטמא, או נגיעה יחידה עצ - מ"ה הן תת - מ"ד הפרק עד משנה יא הוא יחידה אחת שמאפיין אותה הסגנון "מטמא שנים ךבמחיצה ( מ"ה ) . המש כמתבקש מההלכה בכל מקרה ,או סגנון דומה ) ב" ( מ"מטמין שנים ופוסלין אחדופוסל אחד" ( מ"ב ) , " ,או קרוב לו . סגנון זה מתחיל במשנה בההטומאה בסגנון זומקרה . יחידה זו מתארת את שרשרת השייכת כאמור ליחידה קודמת, וכנראה הוא אפיין עריכה סגנונית של אחד מבתי המדרש . הסגנון בה הדוברים הם אנשי דור יבנה . אצלנו במשנה א הדובר הוא בןשפ"ב ) ( מופיע גם במסכת טהרות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא