מבוא

עמוד:9

מבוא - זבים 9 אינו משיב לו אלא שואלאבר קפרהושעיה שאל שאלה . רביואיום אחד נפגשו רבי הושעיה ובר קפר לחבורה אחרת של התלמיד"עריקתו"לא סלח עלאחייא בעניין . מסתבר שבר קפררבימה אומר וחשש שרבי הושעיה טומן לו מלכודת כלשהי . על כן הוא שואל את התלמיד מה דעת רבי חייא יודע, או אולי חושש להתגרות ברבו לשעבר ) . רק לאחר שאיומוינוהושעיה שותק ( ארביבנושא . להביא את דעתו תוך התבססות על הברייתא שאותה ייחסואהסמוי של רבי חייא, מעז בר קפר זבים, ומצטיירת תמונה של תעל עיסוק מזדמן בהלכומעידכנראה לרבי חייא . מבחינתנו הסיפור כל הלומד את משנתנו ברור לו שראיית זוב בלילה היא כראייתו,עיסוק מועט בתחום זה . מעבר לכך והדבר נאמר במפורש במשנה ג של פרק א . במסכת זבים אין מחלוקת בית הלל ובית שמאי ,ביום אך וברור ששלוש ראיות ביום או בלילה הופכות אדם לזב . הבבלי לכריתות מספר את המעשה,שאבנו משנה או לברייתא אחרת רק לרישא של הכריתות, וכאילו מתייחסתאינו מודע לנימוקים שבמשנ לבית הלל, ללא הנימוקים . מכאן מתעוררתשבה נשנתה רק המחלוקת הבסיסית בין בית שמאי ימוקים של שני הבתים הם באמת דברי בית שמאי ובית הלל, או שאלו נשנו ברובד השאלה האם הנ ספרותי מאוחר . בשאלה זו עסקנו בפירושנו לכריתות . הלכות זבים ,כך . האבחנות שהצענו במסכתות האחרות של הסדר חוזרות גם בנושא זה, אך בתדירות נמוכה איננה במסגרת המדרג ההלכתי הרגיל . במי במסכתות קודמות עמדנו על תופעה של החמרה ש,למשל לכך היא המשנה להלן פ"גהבתרומה או בחולין . דוגמכפי שהיאחטאת תופעה זו נפוצה הרבה יותר מ 2 שם מי"אומ"ד כפי שפירשנוה, וכן פ"ה מ"ז, . הרי שבמסכת זבים הרבה יותר חומר ,יה ההלכתי היה צריך להיות דומהיבהשוואה למסכת נידה שאופ טמא ןה, האבחנה בין טהור הנתלה על טמא לביי, משך הראי"מטמא אחד ופוסל"כגון,תי ממשהלכ . לעומת זאת במסכת נידה מיעוט יחסי של חומר הלכתי'הנתלה על טהור, חומר בזב מבמת וכו פורי ופולקלורי, פרטים רפואיים, סיפורי מעשה וכיוצא באלו . יועיסוק רב יותר בפרטים בעלי אופי ס שהעיסוק בגוף הזכרמשוםאולי,ה זו בולטת במסכת נידה אבל כמעט אינה קיימת במסכת זביםתופע וכמובןפחות, ידועיותרהיה מוכר ולא משך תשומת לב ואילו העיסוק בגוף האישה היה מסתורי לציבור ואפוף אגדות . במסכת נידה גם משלים רבים, תופעה נדירה ביותר במסכתות פחותחשוף ראוב, " עעה , ד " האפרקזביםפרשתמצורע,יני זבים מצאנו משל אחד בלבד ( ספראבד . הש"ס פירושנו לפ"ד מ"ג ) . מבחינה הלכתית הלכות הזבה ( והזב ) והנידה דומות, להוציא את ההבדלים 2 ( פסחים פ"ו ה"א, לג ע"א ) . לכך היא הסוגיה בירושלמי העוסקת בפרה אדומההלכאורה דוגמ . את המילה "בין" איננו יודעיםטליתו עליה מפני הזב בין כשרה"בסוגיה נקבע שאם אדם "פרש לכאורהבגנזי שעכטער ( שכטר, קטעי גניזה ) . שלפרש, ויש להעיר שכל המעשה איננו בקטע כתב יד כתב יד ליידןבברם,שבהמה חיה אינה מקבלת טומאהאף על פיאותההזב על פרה תטמאישיבת רכבשכן אם,נו, וגם ההלכהוקיתוכך בא המשפט על,זבובין"מפני ה"הנוסח הוא ( מהדורת ירושלים ) . חסרהמשפט,יט ב,אדם על פרה אדומה היא נפסלת ופרישת הטלית לא תעזור . בספרי זוטא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא