|
|
עמוד:7
מבוא - זבים 7 מוגדרת מחלה"קדושה"כמחלה . ת הקדושותבעולם היהודי נכללת הזיבה עם הצרעת כאחת המחלו אין לה טיפול רפואי, והטיפול המסמל את את הגוף והטומאה חולפת בעצמה ללא ריפוי . תמטמאה במבוא למסכת נגעים הראינו . ההבראה הוא טבילה לטהרה . מחלות כאלה מוצגות בדרך כלל כעונש יםאחר . אין בידינו מקורות הקושרתם של רבותינו, בעקבות חטא זה אוסשהצרעת נגרמה, לפי תפי טבעי - אבל עצם מעמדה כטמאה מרמז שיש כאן גורם על,את הזיבה לחטא, וודאי שלא לחטא מסוים הקשור למעשי האדם . האישה, ולהפרשות ודימומים . ההפרשות הןשלכה של הגבר אוהזיבה גורמת לכאב בצינור השפ אך הלכלוך של,קלוש למדיתזרע הגבריהן לשכבתכאב . הדמיובדמיות, מלוות בגירוי ו - צהבהבות ה נחשבת לקרי ומתי הפרששניהם עשוי להיות דומה . המשנה הראשונה במסכת קובעת כללים מתי ה ובתנאי ימינו הספק כמעט בלתי סביר . נראה שהיא משקפת חוסר ,זו זיבה . היא נראית מעט תאורטית . ייתכן שהיא תאורטית, או שהיא באה ) וזיבהערהתבוננות בשתי התופעות הטבעיות הללו ( פליטת ז בגדיו וגילה כתם בצבע לא ברור . על כל בבו אדם קם בבוקר לאחר שישןשלהתמודד עם מצב נתון פעמית, מודעת ברמה כלשהי ( כולל מודעות של חלום ) , נשלטת ( אם - פנים פליטת שכבת זרע היא חד . הזיבה היא בלתי נשלטת, תכופה ( אם כי לא כי בשלב האחרון בלתי נמנעת ) ונגרמת מגירוי מיני אי נוחות . משנה אחרת מונה את הדרכים לבדוק את הזב ולוודא שאכן לפנינו במלווה בכאב וורצופה ) זיבה ( פ"ב מ"ב ) , וכפי שפירשנו יש כאן גם כללי טקס ולא רק בירור התופעה . ראת כתם " : יםילהבחין בין השנתושה והזוב . גם כאן המסורות יודעיהוא הדין לאבחנה בין נידת הא מאיר, וחכמים אומרים אינה חוששת משוםרבידברי,ואחר כך ראת דם, הרי זו חוששת משום זוב ימים הרי זו חוששת משום זוב, ואם לאו אינה האם יש בו לחלק שלש טיפין לשלש,זוב . הרואה כתם בין כך ובין כך הרי זו,יוסירבישוםיהודה בן אגרא אומר מרבימאיר,רבידברי,חוששת משום זוב ) . ,643 עמ' , נידה פ"ג ה"ג'חוששת" ( תוס קשה לדעת האם האבחנות המשפטיות הללו משקפות חברה שלא ידעה להבחין בין שתי התופעות או ,שך בחדר לא יכול היה לאבחן את מצבוואדם התעורר בבוקר ובגדו רטוב ובתנאי הח,הביולוגיות פואיות היו ברורות אך חכמים מדברים בשפה משפטית ומגדירים תופעות בעזרת רהאולי האבחנות בין שתי האפשרויות הללו, אך נראה לנוכריעקשה לה . ותרֵאליולא רק באבחנות,נוסחאות משפטיות . לעומת כל נו שידעו לאבחן אבחנות רפואיות בסיסיותישההסבר השני מתאים יותר לחברה של קדמונ ואבחנותיהם של בני העם היו חדות,הכר היטבםת תנאי החקלאות שסביבאוהכירזאת הם אנשים על הטבע כהודעד יראינו זאת בפירושנו למשניות זרעים . לכאורה קשה להבין כיצומפותחות . הרבה, וכה מעט על עצמם . עסקנו בכך במבוא למסכת נידה, אם כי בנידה הכרת המין השני הייתה עוד פחות נפוצה . ת זביםמסכ רוב ההלכות דומות, . זבהוזב,שני המינים, ולעתים ב ( הגבר ) כולה מלוכדת ועוסקת בזבהמסכת והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים . מסכת זבים ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות ; אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|