|
|
עמוד:14
דב שוורץ 14 דרישות דתיות 18 הוא נמנע כמעט עיקר פעילותו של הנצי״ב הייתה בתחום זיקת התנועה לדת . בעקיבות מהבעת דעות שאינן מתייחסות להיבטים הדתיים של יישוב הארץ, ואף הצהיר על כך בגלוי . כשביקש שאול פנחס רבינוביץ ( שפ״ר, 184 - 1910 ) לחבר ״קול קורא״ בסוגיות מנהליות וכלכליות של התנועה, הניח מראש שהנצי״ב יחתום עליו בלא 19 אין ספק שמבחינתו של הנצי״ב לימוד התורה וקיומה היו הערך העליון וזווית פקפוק . 20 לימוד התורה כשלעצמו הראייה של שאר הסוגיות, ויישוב ארץ ישראל נגזר ממנו . נעלה מהמרחב הגאוגרפי . כתב אוריה אדלר : לימוד תורה יכול להתרחש בכל מקום ובכל זמן : תחת שלטון נכרי או בעצמאות מדינית, בארץ ומחוץ לה . אם לימוד התורה הוא המצווה החשובה והמרכזית, ואם מצווה זו איננה קשורה דווקא לארץ, הרי שעיקר התורה מתממש גם ללא מדינה . מכאן הצורך לעסוק ביחסו של הנצי״ב למצוות הקשורות למדינה, ובראשן ארץ ישראל ומקדש, ולבחון את היחס בין מצוות אלו לבין מצוות 21 תלמוד תורה . הנצי״ב היה גורם שמרני ובמידה רבה גם אופוזיציוני בתוך תנועת חובבי ציון . מלכתחילה הגדיר את תפקידו ומעמדו בתנועה כמוכיח וכאחראי על הרמה הדתית הרוחנית של התנועה . כתב מאיר בר-אילן ( ברלין ) : כרגיל, היה אבא ז״ל מגיב בחריפות על השמועות שהגיעו לאזניו בדבר התנהגות ״חפשית״ בכמה מן המושבות וחיוה את דעתו על הצעדים הדרושים לשם תיקון 18 ראה אוסף המקורות בתוך ב׳ לנדוי, ״הנצי״ב מוואלוזין במערכה למען ישוב א״י בקדושתה״, ניב המדרשיה יא ( תשל״ד ) , עמ׳ 1 2 - 2 . מונוגרפיות אחדות על הגות הנצי״ב ועל יצירתו נכתבו בעשורים האחרונים . ראה ח׳ קץ, משנת הנצי״ב, שיטתו הרעיונית והחינוכית של הנצי״ב מוולוז׳ין לאור כתביו ודרכי הנהגתו, ירושלים תש״ן ; צ״א נויגרשל, תורת הנצי״ב : בירורי סוגיות במשנתו, ירושלים תשס״ג ; א׳ אדלר, משנתו המדינית של הנצי״ב, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע״ב, עמ׳ 221 - 230 ( להלן אדלר ) ; G . S . Perl, The Pillar of Volozhin : Rabbi Naftali Zvi Yehuda Berlin and the World of Nineteenth - Century Lithuanian Torah Scholarship, Boston 2013 . מחקרים אחדים יצאו באותה תקופה על ישיבת וולוז׳ין בהנהגתו של הנצי״ב . ראה למשל ש׳ שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה 2 , ירושלים תשנ״ה ; ע׳ אטקס וש׳ טיקוצ׳ינסקי ( עורכים ) , ישיבות ליטא : פרקי זכרונות, ירושלים תשס״ד ; ב״צ קליבנסקי, כצור חלמיש : תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה, ירושלים תשע״ד . 19 כתבים לתולדות חיבת-ציון וישוב ארץ-ישראל, ערכו א׳ דרויאנוב וש׳ לסקוב, ד, תל אביב תשמ״ז, עמ׳ . 20 ראה י׳ בלידשטיין, ״תורת ארץ-ישראל ותורת בבל במשנת הנצי״ב מוולוז׳ין״, בתוך א׳ רביצקי ( עורך ) , ארץ-ישראל בהגות היהודית בעת החדשה, ירושלים תשנ״ח, עמ׳ 466 - 9 4 . 21 אדלר, עמ׳ 262 .
|
|