מבוא

עמוד:11

מבוא 11 10 אם כי יש לציין כי בניגוד לרס״ג, שר׳ בחיי להשתמש במילים ובמונחים אסלאמיים . הושפע ממנו בכמה עניינים, ר׳ בחיי אינו משתמש במילה אלמקרא, שבאמונות ודעות לרס״ג מופיעה אחת עשרה פעמים, ולא במילה אלתוריה ( התורה ) , שרס״ג כותבה 11 ייתכן שקהל היעד של ספרו היה מושפע מן שלושים ושלוש פעמים בספרו זה . התרבות המוסלמית עד כדי כך שהוא אינו משתמש אפילו במילים עבריות מסתערבות ( למשל, אלתוריה ) . 1 הסתייע ר׳ בחיי נוסף על המקורות היהודיים, החל בתנ״ך וכלה באלמקמץ ורס״ג, במקורות חיצוניים רבים כדי לתמוך בתורתו . אפשר לחלק את המקורות האלה כך : 1 א . תיאולוגיה ופילוסופיה, הן יוונית והן מוסלמית, בגרסה הניאופלטונית . 1 ב . המיסטיקה המוסלמית . ג . קוראן, מסורת מוסלמית ( חדית׳ ) , כתות מוסלמיות וחסידות מוסלמית . ד . אמירות שמיוחסות לחברי מחמד ( צחאבה ) ולחליפים . 15 ה . הברית החדשה ואמירות אפוקריפיות של ישו . כל אימת שמצאתי את המקור שאליו מתייחס ר׳ בחיי ציינתי אותו בהערות . לאור ההפניות הרבות לספרות שאינה יהודית, ודאי תישאל השאלה אם תורתו של ר׳ בחיי מקורית או שמא היא צירוף של מקורות יהודיים ואחרים על כמה נושאים שהוא עסק בהם המזכירים ספרי תיאולוגיה ומיסטיקה מוסלמיים . תשובתי, והיא מסקנת מחקרי על ר׳ בחיי – ר' בחיי היה הוגה דעות מקורי, נועז ומהפכני הן במבנה ספרו וסגנונו והן בתורתו העיקרית וברעיונות שנלווים לה . את עניין המבנה אפשר לחלק לשניים : א . המבנה הכללי של הספר ; ב . מבנה כל שער מעשרת שעריו . היצירה פותחת בהקדמה אשר בה מסביר ר׳ בחיי את מטרתו ומניעיו, ואת שיטתו הכללית . כל שער משעריו של הספר מוביל אל השער העליון, הוא השער העשירי, אל המטרה הרמה של אהבת אלוהים . כדי לאהוב את אלוהים צריך לדעת את מציאותו, את ייחודו האמיתי ואת תאריו השונים, שנידונים בשער הראשון . האדם חייב להכיר את ה׳ דרך פעולותיו וסימניו 10 בלאו, הופעה, עמ׳ 159 – 0 1 . תודתי לפרופ׳ חגי בן שמאי על ההפניה הזו . 11 בקביעות הסטטיסטיות האלה נעזרתי בקורפוס של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה . 1 ראה הקדמה . 1 הוא מזכיר את אריסטו ואת אוקלידס . רעיונות ומושגים מרסאיל אכ׳ואן אלצפא ( איגרות אחי הטהרה ) , תורות מעתזליות ואשעריות, ציטוטים מן המסורת המוסלמית, משלים, סיפורים ואנקדוטות מן הספרות הערבית, שמופיעים ללא ציון שמם או מקורם . 1 על המקור הערבי של ההבחנה בין חובות הלבבות לחובות האיברים ראה גולדרייך, המקורות הערביים . הלשון המיסטית של ר׳ בחיי הייתה מתונה ולא קיצונית . לובל, עמ׳ , הערה 77 . 15 ר׳ בחיי לא היה בקי בנצרות כפי שהיה בקי באסלאם . למשל תורת השילוש הנוצרית מופיעה אצלו בגירסתה הקוראנית העוסקת בשלוש אלוהויות ולא באל אחד שיש לו שלוש התבטאויות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא