|
|
עמוד:13
מבוא : מאין באה, לאן הולכת המולדת 1 ומכונן את המולדת באמצעות בארות מים, דרכים ויישובים . כנגד התפיסה הפרומתאית, ניצב לפנינו מנעד רחב של גישות היסטוריציסטיות, החל למשל בגישתם של משה מנדלסון וההשכלה היהודית, וכלה בגישות ילידיות רבות . המשותף להן הוא שהן מקבלות את המולדת באופן פסיבי, טבעי, בין שהמולדת היא בנכר ובין שהיא אוטוכתונית, שיבה רסטורטיבית לעבריות של זמן עבר . על אלה אפשר להוסיף שאף הגישה המקראית רואה ביהודי סובייקט גלותי, קרי, אישיות שעליה לקבל את הארעיות כחובה מוסרית בכל מקום שתשכון בו, אפילו בארץ ישראל . ההבחנה הרביעית היא בין ארץ ישראל לגולה . אם ההבחנה בין תשוקה פרומתאית לתפיסה היסטוריציסטית היא הבחנה צורנית, אזי ההבחנה בין ישראל לגולה היא הבחנה תוכנית . התוכן של ארץ ישראל אמנם מגוון, אך תמיד הוא ציר מרכזי בתודעת אלה המחייבים אותו : יהא זה מרכז רוחני נוסח אחד העם, תפיסה עצמית של ארץ קדושה או אמונה משיחית שבעתיד יתכנסו אל ארץ ישראל כל יהודי התפוצות . מנגד עומדת תפיסת הגלות על שלל גווניה . ז׳אן אמרי למשל, אירופי ויהודי, אדם שנעקר ממולדתו ושהה במחנות ריכוז, ולאחר ששוחרר שם קץ לחייו, ראה את אוסטריה כמולדתו היחידה, ולאחר שהנאצים לקחו אותה ממנו באכזריות, שוב לא מצא מולדת אחרת . הוא מתאר באופן תמציתי ומצמרר מהי מולדת שאבדה : והנה, יום אחד הפריעו דיבורינו ומעשינו את מנוחת הצהריים של הגרמני שגר מתחת למקום המסתור שלנו . הוא עלה למעלה, דפק בחוזקה על הדלת, ונכנס ברעש : ״איש אס-אס״ [ . . . ] נבהלנו עד מוות [ . . . ] אבל האיש, שמקטורנו לא היה רכוס ושערו היה פרוע ועיניו בהו בנו אחוזות שינה, לא התכוון כלל למלא את חובותיו המקצועיות ככלב-ציד, הוא רק צרח עלינו שנהיה בשקט ולא נפריע לו ולחבריו העייפים מתורנות-הלילה שלהם . הוא דרש זאת – וזה היה לגביי הדבר המבהיל באמת בתקרית – בניב של חבל הולדתי . זמן רב עבר מאז שמעו אוזני את נעימת הדיבור הזאת, ולכן התעורר בי רצון מטורף לענות לו בניב הזה עצמו . [ . . . ] ברגע ההוא אמנם לא ביקש את נפשי דווקא אבל משימתו, שהוא מילאה בשמחה, היתה להוליך מספר רב ככל האפשר של אנשים כמוני אל מחנה-המוות – הברנש הזה נראה לי פתאום כמי שעשוי להיות לי לחבר . הנה אני עונה לו בשפתו, בשפתי, וכבר אנחנו מרימים כוסית יחד לחיי הפיוס 6 והמולדת, לא כן ? מולדת בעבור אמרי היא בראש ובראשונה ביטחון . ״ [ האם ] אין הגלות מחלה חשוכת- מרפא, שהרי את הנכר אפשר להפוך למולדת אם חיים בו ועמו עת ארוכה – למצוא 6 אמרי 000 , עמ׳ 111 – 11 .
|
|