משה דיין והסוגיה הפלסטינית בראי הבחירות המקומיות בגדה המערבית, 1972

עמוד:12

רונן טראובה 12 הבחירות . כך למשל אין ברור על מה נסמכת הערכתו של עמוס שיפריס, הביוגרף של ישראל גלילי, כי החלטת ועדת השרים לביטחון על עריכת הבחירות, הושפעה לא מעט 14 מלחצו המתמשך של יגאל אלון להקים מִנהל עצמי פלסטיני . המאמר נפתח בתיאור תפיסתו הכללית של דיין בסוגיה הפלסטינית, אגב הבלטת התפקיד המרכזי שהוא ייחס לראשי הערים ( ולנכבדים העירונים בכלל ) בתור גורם במעמד רשמי ובעל נטייה שמרנית שאפשר לרתמו לקידום יעדי מדיניותה של ישראל, ולמצער לשיכוך התנגדותם של הפלסטינים לה . זה הבסיס להבנת הערך שייחס דיין לבחירות המקומיות, כמהלך לעיגון ולשימור כוחו של גורם, שקשת האינטרסים שלו חופפת חלקית לפחות לזו של ישראל . לאחר מכן המאמר פונה לתיאור התהליך הממושך של קבלת ההחלטה על קיום הבחירות, בעיקר כצעד שהיה אמור בעיני הדרגים הרשמיים בישראל לבטא הַשגרה של שליטתה בגדה והשלמה של הפלסטינים מכללא עם מציאות זו . משנתקלה ההחלטה בהתנגדות נחרצת מצד ירדן מזה ואש"ף מזה, נהיה קיום הבחירות למבחן כוח עבור השלטון הישראלי, שבשיאו נדחק להפעלת לחצים ואיומים גלויים כדי להבטיח את קיומן ( ודוק : לא כדי להשפיע על תוצאותיהן הקונקרטיות ) . בהמשך הדברים המאמר מתאר את הוויכוח שהתעורר לאחר הבחירות בין דיין ואנשיו, שביקשו לראות בהן אמצעי לביסוס המציאות הקיימת בגדה, ובין גורמים מתונים יותר בתנועת העבודה ( מפ"ם, אלון, אבן ) , שרצו לעשותן מנוף להתקדמות מדינית . בסיכום המאמר נעשית הערכה כוללת של תפיסת דיין בנושא הפלסטיני, ופרשת הבחירות המקומיות ב- 1972 משמשת להבהרת מרכיבים מרכזיים בה . בזיכרון הציבורי ובחלקים מהשיח האקדמי והפובליציסטי הבחירות של 1972 חוסות בצִלן של הבחירות המקומיות שנערכו בגדה המערבית ב- 1976 ( לאחר תקופת דיין כשר הביטחון ) , שסימנו תהליכי רדיקליזציה פוליטית ניכרת של הציבור הפלסטיני, ומתפרשות לעתים כמבוא להן . יודגש כי שלא כטענות של אחדים ממבקרי דיין ( שהוצגו לעיל ) , אין כל סימוכין לכך שרדיקליזציה זו הייתה חזויה או רצויה בעיני דיין ואנשיו . מכל מקום, גם בשל היעדר ממד מדיני-אידיאולוגי להתמודדות בין המועמדים ב- ,1972 רוב הגורמים המעורבים ( בישראל, בקרב הפלסטינים ובירדן ) ייחסו לקראת הבחירות ולאחריהן את עיקר המשמעות לעצם קיומן, ולא לתוצאותיהן . 14 עמוס שיפריס, ישראל גלילי : שומר המסד ונוטה הקו , יד טבנקין, רמת אפעל ,2010 עמ' 354 . על מאמצי אלון לקדם את רעיון המִנהל העצמי בגדה המערבית ראו : רונן טראובה, 'יגאל אלון והסוגיה הפלסטינית : מהכחשה להכרה', בתוך : עופר שיף ואביבה חלמיש ( עורכים ) , ישראל 1967 - 1977 : המשכיות ומפנה ( עיונים בתקומת ישראל , סדרת נושא, 2017 ) , עמ' 420 - 424 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר