על מסגרת הדיון העיוני בספר

עמוד:12

12 | מקרב ומרחיק ׀ בועז צבר על אודות מצבו של האדם המודרני . באופן הרחב ביותר אפשר לטעון כי זהו עיסוק בעולם האנושי ובסוגיית מקומו של האדם בו . דיון פילוסופי זה אינו עיון אנליטי, אינטלקטואלי ומופשט, אלא הוא נושא אופי פרקטי שנועד לסייע לאדם להתנהל בעולם באופן אותנטי ולמצוא משמעות בחייו . נקודת המבט הפילוסופית - קיומית, כפי שניסח סרן קירקגור ( 1843 / 1996 ) , לא נועדה להשיג אמת אובייקטיבית "קרה, עירומה ואדישה", אלא לסייע לאדם לענות על איזשהו חוסר וצורך מהותי שקיים בו, ולנסח לעצמו הבנות הקשורות בשורש עמוק של קיומו הפרטי והיום - יומי ( של ה"אקזיסטנציה" שלו ) . ממד קיומי זה מדגיש את ערכה הרגשי והאנושי של הפילוסופיה ואת יכולתה להציע למחנך פשר, עידוד, ולעיתים אף נחמה . עיון פדגוגי - קיומי מעין זה מעמיד במרכז חקירותיו את מכלול חוויית החיים הסובייקטיבית – האנושית, הרגשית, הממשית והיום - יומית של המורים והתלמידים בבית הספר הציבורי . 1 את ייחודה הפדגוגי של העמדה הרדיקלית - קיומית אפשר להבין מתוך הסתייגותה מן היומרה הכללית והאובייקטיבית בתחום החינוך . יומרה זו, שאל ביטויהּאדרש ביתר הרחבה בהמשך הספר, מאפיינת שלוש מגמות אידיאולוגיות פופולריות בחינוך של ימינו : הראשונה היא היומרה האידיאולוגית - אוטופית, המבקשת לכונן מרחבים פדגוגים "מושלמים" ונטולי דיסוננס שיענו על כל צרכיו ה"אמיתיים" של הילד ; השנייה היא היומרה המדעית, המנסחת את עולמם של התלמידים והמורים בבית הספר ( על כלל מניעיהם, התנהגותם, שאיפותיהם וכדומה ) מן החוץ, על בסיס ידע אקדמי, מוסק ואמפירי, הניתן לבחינה ; השלישית היא "יומרת המִקסום", התופסת את המרחב החינוכי במונחים כלכליים של יעילות המושגת באמצעותן של פרקטיקות ניהול ופיקוח "מתקדמות" . יומרות כלליות ואובייקטיביות אלו נתפסות בעיניה של העמדה הרדיקלית - קיומית כמרדדות ומפחיתות, משום שהן מצמצמות את עושרה הפוטנציאלי של חוויית הקיום בבית הספר, ומשום שהן מנתקות את המחנך מן ההוויה הספונטנית שבה הוא חי ופועל . מנקודת המבט הרדיקלית - קיומית דווקא חוויית החיים העמומה והרוחשת בבית הספר הציבורי המוכר - על מסדרונותיו וחצרותיו, על מגוון טיפוסי המורים והילדים שמתהלכים בו ועל הסדריו הבלתי מושלמים בעליל - היא זירה אנושית עשירה ושוקקת חיים, שבתחומה מתאפשרת פעולה חינוכית 1 הכוונה למוסדות חינוך ממלכתיים או ציבוריים "רגילים" ( standard schools ) שאינם ברשות פרטית, אלא ברשות המדינה או רשות מקומית .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר