|
|
עמוד:11
11 ב ן ידי צפייה בתת-התרבות שמחוץ למשפחתם ומתוך השתתפותם בה . מוּגְבָּלוּת פיזית נוטה להיות אופקית, וכמותה גם גאונות . פְּסִיכוֹפָּתיוּת היא לעתים קרובות תכונה אופקית ; רוב הפושעים אינם ילדיהם של עבריינים והם חייבים להמציא בעצמם את דרכם כפושעים . אותו הדבר נכון לגבי מצבים כמו אוטיזם ומוגבלויות שכליות . ילד שנולד כתוצאה ממעשה אונס נולד למציאות של אתגרים רגשיים שאמו אינה יכולה להכירם, אף על פי שהם נובעים מהטראומה שהיא עצמה עברה . בשנת 1993 קיבלתי על עצמי לחקור ולסקר את תרבות החירשים עבור ה"ניו יורק טיימס" . ההנחה שלי היתה שחירשות היא ליקוי ותו לא . בחודשים שלאחר מכן מצאתי את עצמי נשאב לעומק עולמם של החירשים . רוב הילדים החירשים נולדים להורים שומעים, ושכיח שהורים אלה מייחסים חשיבות עליונה לתפקוד בעולם השומעים, ומקדישים כמויות עצומות של אנרגיה לעבודה עם ילדיהם על דיבור ועל קריאת שפתיים . כתוצאה מכך הם מזניחים לפעמים היבטים אחרים של חינוך ילדיהם . יש חירשים שמיטיבים לקרוא שפתיים ומסוגלים להפיק דיבור מובן, אבל לרבים אין הכישורים האלה, ובמשך שנים על שנים הם יושבים עם אוֹדְיוֹלוֹגִים ועם מומחים לבעיות דיבור במקום ללמוד היסטוריה ומתמטיקה ופילוסופיה . רבים מהם נתקלים בחירשות כזהות בגיל ההתבגרות, והמפגש הזה הוא עבורם חוויה עצומה של שחרור . הם עוברים לעולם שבו שפת הסימנים מקובלת כשפה של ממש ומגלים את עצמם . יש הורים שומעים שמקבלים את ההתפתחות החדשה והמשמעותית הזאת ; אחרים נאבקים בה . המציאות הזאת עוררה בי תחושות מוכרות מאוד מפני שאני הומוסקסואל . הומואים ולסביות גדלים בדרך כלל עם הורים שסבורים שמוטב שילדיהם יהיו סטרייטים, ושלפעמים מייסרים את ילדיהם במאמציהם לגרום להם ליישר קו עם הציפיות האלה . את הזהות ההומוסקסואלית מגלים בדרך כלל הומוסקסואלים צעירים בגיל ההתבגרות או אחריו, והגילוי הזה הוא עבורם הקלה גדולה . כאשר התחלתי לכתוב על החירשים, השתל השבלולי ( נקרא גם שתל קוכליארי ) — מכשיר היכול להעניק להם יכולת שמיעתית כלשהי — היה עדיין דבר חדש . מפתחיו היללו אותו כדרך פלאית לתקן ליקוי נורא, ואילו קהילת החירשים התייחסה אליו כאל התקפה קטלנית על תרבות עשירה ותוססת . מאז התמתנה הרטוריקה של שני הצדדים, אבל המחלוקת הזאת סבוכה עוד יותר עקב העובדה שהשתל השבלולי מועיל בעיקר כאשר הוא מושתל בגיל מוקדם ; הגיל האידיאלי להשתלה הוא כאשר המטופלים הם תינוקות . מכיוון שכך, מי שבדרך כלל מקבלים את ההחלטה על ההשתלה הם ההורים, לפני שיכולה להיות לילד דעה
|
|