|
|
עמוד:12
12 מבוא דומיננטית, אבל הפעם בלבוש חדש ותחת צל הענן השחור והכבד שריחף מעל הניצולים . כך קרה גם בשוודיה, הזירה שבה מתרחש עיקרו של ספר זה . הקהילות היהודיות הממוסדות מנו לפני מלחמת העולם השנייה בסך הכול כשבעת אלפים נפש, שמתוכם למעלה מארבעת אלפים היו בעיר הבירה סטוקהולם . חלק ניכר מחבריהן, ואולי רובם, היו מתבוללים וניהלו אורח חיים יום-יומי בורגני שוודי עם מעט סממנים יהודיים או ללא תכנים יהודיים בכלל, ועם זהות יהודית שלא באה לביטוי רב בחיי היום-יום . המיעוט הדתי הקטן לא היה בעל השפעה של ממש בגלל נחיתותו המספרית, ונחשב בעיני רבים כפרימיטיבי וחשוך . 4 אבל מיעוט אחר של חברי קהילה, אלה שתמכו ברעיונות לאומיים ובציונות, היה מוכר לא מעט בזכות העיתון "כרוניקה יהודית" שעורכו הראשי היה ציוני מוצהר . היו חברי קהילה בכירים שדגלו בגלוי בהטמעת היהודים בתרבות השוודית באמצעות נישואי תערובת . כאשר בוטל ב- 1953 החוק שחייב כל אזרח שוודי להיות רשום בקהילה דתית מוכרת, החלה במוסדות הקהילה הידלדלות של חברי קהילה בעל כורחם שצידדו בהתבוללות . כשלושת אלפים פליטים יהודים שהצליחו לגבור על המחסומים של מדיניות ההגירה השוודית ולהימלט מאירופה עוד 5 ואלפי הניצולים שהגעתם לשוודיה תתואר בספר בטרם האסון זה הוסיפו נופך חדש לקהילה היהודית . היא הפכה לציונית יותר, מודעת יותר ופעילה יותר, ונוכחות הניצולים בה ניכרה בכל מקום . 4 ביטוי בוטה ליחס כזה אל אורח החיים הדתי מתואר בפרק ,11 ונראה שהוא מייצג הלך רוח שהיה נפוץ ומקובל . 5 מספר הפליטים שהגיעו לשוודיה טרם פרוץ המלחמה מוזכר במחקרים רבים, למשל אצל Koblik עמ' ,55 ו- Hansson עמ' 38 .
|
|