סרגל תאריכים — אבני דרך היסטוריות ומשפטיות

עמוד:10

10 סרגל תאריכים בינואר אישרה הכנסת תיקון לחוק למניעת הסתננות ( עבירות ושיפוט ) , התשי"ד - ,1954 2012 המאפשר לכלוא אדם שנכנס לישראל בלי היתר לשלוש שנים, גם אם לא ניתן לגרשו . ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד החוק . בעקבות קבלת העצמאות של דרום סודאן בשנת 2011 הוסרה ההגנה הקבוצתית ממבקשי מקלט שמוצאם מדרום סודאן, ורובם ככולם נדרשו לעזוב או גורשו . בדצמבר הושלמה בניית גדר הגבול בין ישראל למצרים . 2013 המדינה הודיעה לבג"ץ לראשונה כי הגיעה להסכם עם "מדינה שלישית" שהסכימה לקלוט מבקשי מקלט שיישלחו אליה מישראל . בג"ץ פסל את התיקון לחוק למניעת הסתננות . בתגובה אישרה הכנסת תיקון חדש לחוק, שמאפשר לכלוא נכנסים חדשים למשך שנה ולהחזיק את שאר השוהים במתקן כליאה חדש . כך הוקם בנגב מתקן הכליאה חולות, המיועד למבקשי מקלט . הותר למבקשי מקלט להגיש בקשות פרטניות לבחינת מעמדם כפליטים, ללא תלות בהגנה הקבוצתית . 21 מבקשי מקלט חצו את הגדר ונכנסו לישראל . 2014 5,803 אריתראים וסודאנים "עזבו מרצון" את ישראל . רובם עזבו למדינה שלישית — רואנדה או אוגנדה, ומיעוטם למדינות מערביות שבהן קיבלו מעמד פליט . על פי נתונים רשמיים, בישראל חיו בשנה זו 46,437 מבקשי מקלט . בתקופה זו פעלה רשות האוכלוסין וההגירה באופן אינטנסיבי — ישיר ועקיף — לעידוד שוהים בלתי חוקיים לצאת את הארץ שלא מתוקף צו הרחקה . הפעילות לעידוד עזיבה מרצון כללה הסברה, סיוע בהשגת מסמכי נסיעה ומימון הוצאות הנסיעה . בו בזמן, הרשות המשיכה לנקוט בפעולות אכיפה, כגון מאסר במתקן חולות, על מנת ליצור הרתעה בקרב מבקשי המקלט ולהשפיע עליהם לעזוב . 2,480 אריתראים ו- 600 סודאנים "עזבו מרצון" את ישראל, רובם לרואנדה או 2015 לאוגנדה ומיעוטם למדינות מערביות שבהן קיבלו מעמד פליט . מחקר ראשוני הראה כי מבקשי מקלט שהגיעו מישראל לאוגנדה ולרואנדה לא היו זכאים להגיש בקשות מקלט במדינות אלו, ולא ניתן להם כל סיוע מטעם המדינה . רבים מהם שבו למעגל הפליטות . עד סוף שנה זו העניקה מדינת ישראל מעמד פליט לעשרה מבקשי מקלט מאריתראה 2016 ומסודאן . אחוז ההכרה של ישראל בבקשות מקלט עומד על פחות מ- % 1 . בשנה זו עמדו אחוזי ההכרה בפליטים, או מתן הגנה משלימה קבועה, על % 80 לאריתראים ו- % 4 . 57 לסודאנים בממוצע במדינות המערב . מחקרים נוספים שנערכו באוגנדה וברואנדה הראו גם הם כי מבקשי מקלט שהגיעו מישראל לא היו זכאים להגיש בקשות מקלט במדינות אלו ולא קיבלו כל סיוע רשמי . משפטנים ישראלים ביקשו לערער על החלטת הממשלה לגרש מבקשי מקלט למדינה שלישית ולהסיר את החיסיון מההסכמים עם מדינות אלו . הבקשות נדחו . בפברואר, לאחר התערבות בג"ץ, אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק ההסתננות, שהגביל את משך הכליאה בחולות לשנה .

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר