צילום, צֶלם, צַלְמָות

עמוד:13

13 משכשלו חיפושים אלו בשל השמדת הסרטים המפלילים, התבססה התביעה בעיקר על תצלומים וסרטים שצולמו על ידי כוחות הברית, בזמן שחרור מחנות הריכוז . כך, כבר בנאום הפתיחה מתייחס ג'קסון לכוחה של המצלמה : אנו נראה לכם בסרט את מחנות הריכוז, בדיוק כפי שכוחות הברית מצאו אותם כשהגיעו [ . . . ] . ההוכחה שלנו אמנם תעורר בחילה, ואתם תאמרו כי גזלתי מכם את שנתכם [ . . . ] אני, שבמשך המלחמה, התייחסתי אל רוב סיפורי הזוועה בחשדנות וספקנות . אך ההוכחה כאן תהיה כה מוחצת, עד שאני מעז לנבא שאף לא מילה אחת 2 שאומר תיתקל בהכחשה . הצילומים ששימשו את התביעה היוו עדות ל"פשעי מלחמה" ו"פשעים נגד האנושות" . הם התמקדו במראות הקשים שבהם פגשו המשחררים, ובפרט בקורבנות ששרדו, ושמופיעים לפני המצלמה כמתים-מהלכים, כגופות מורעבות חסרות קול . עבור רוברט ג'קסון ה"צילום מדבר בעד עצמו", ויותר מכך — הוא מאפשר למציאות להראות את עצמה באופן הגובר על החלקיות של המבט האנושי, על השבריריות של הזיכרון, על דלות השפה ומגבלותיה . בכוחו של הצילום לייצג זוועות שהן מעל לכל דימיון ולעשות כן באופן אובייקטיבי . האובייקטיביות של הצילום הייתה ידועה כסימן ההיכר של המדיום כבר מראשיתו . המצאת הצילום, כמאה שנה לפני מלחמת העולם השנייה, הוצגה כאפשרות של דימוי מסדר חדש, כזו שמשחררת את הדימוי מהתנאים המסורתיים של ייצוג חזותי, ובפרט מיכולותיו, ממגבלותיו, מגחמותיו או מהלך רוחו של האמן . הצלם, כפי שהוא מובן בראשית ימי הצילום, איננו יוצר, אלא מפעיל של מנגנון שהוא טבעי במהותו, מנגנון השייך ומתפתח באופן אורגני מתוך הטבע . הצילום, Photo - graphy , נתפס על ידי ממציאיו כרישום אור, ותצלומיו הם אותם ״דימויים שצויירו על ידי העיפרון העדין ביותר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא