המודיעין בנפות הממשל הצבאי בעת מלחמת ההתשה

עמוד:22

/ מבט מל"מ / גיליון 84 / אוגוסט 2019 22 המודיעין בנפות הממשל הצבאי בעת מלחמת ההתשה / בני מיכלסון המשך מעמוד קודם ציוד עליהם, חומר זה נאסף, תועד ונשמר בצמידות לחשוד עד אשר ניתן להעבירם למומחים לתרגום והערכה . מסמכי מקור חסויים . מסמכי מקור גלויים . מקורות טכניים – האזנה ( סיגינט ) יירוט אינפורמציה באמצעים אלקטרוניים הייתה בעלת ערך רב כאשר התקיימה תקשורת מכל סוג שהו באמצעות רדיו אזרחי ( כמו מוטורולה ) וטלפונים . מודיעין חזותי ( IMINT ) תצפיות ומעקבים . תצפיות ומעקבים בוצעו ע"י כוחות רגילים, יח' מיוחדות אמצעים מיוחדים או באמצעות שילוב של כל השלושה . לרוב התצפיות היו גלויות כאשר בנוסף לתפקידן באיסוף מידע הן שימשו כגורם הרתעתי . תצפיות מוסוות ומעקב חשאי בוצע ע"י יח' מיוחדות ובפיקוד הדרגים הגבוהים ביותר במגמה למנוע חיכוך ומבוכה . התצפיות יכולות היו להיות קבועות או ניידות / מדלגות כחלק מפעילות סיור . הציוד שקיים היה התבסס על מגוון של אמצעים אופטיים ליום וללילה . עיבוד מידע חזותי תואם במודיעין הפיקוד . פענוח תצלומי אוויר התבצע במטכ"ל ובפיקוד ורק דו"חות הפענוח הופצו לחטיבות ולנפות הממשל . מערכת האיסוף המוטסת הייתה מאוישת בדרך - כלל, במטוסים קבועי כנף או מסוקים, יכולה הייתה להפיק סרט צילום או תמונות . המודיעין הצבאי בעיות יסוד הגם שהאחריות הכוללת על הנעשה בשטחים מוטלת הייתה על צה"ל, הרי לא הייתה למודיעין הצבאי שליטה על חלק של אמצעי האיסוף המודיעיניים . בפועל, המפקד הצבאי לא היה הגורם הבלבדי שקבע את הציח"ים המודיעיניים ואת סדרי העדיפויות במימוש הציח"ים . סוכנויות המודיעין השונות ( השב"כ, הממשל הצבאי, המודיעין ביחידות, משטרת ישראל ) קבעו את הציח"ים והפעילו עצמאית את אמצעי האיסוף שלהם . ( יודגש כי מבחינה תורתית המפקד הוא שצריך לקבוע את הציח"ים ואת סדר העדיפויות ביניהם ) . השטח שבו פעלו כוחות צה"ל לא הוגדר כשטח אויב, והיה קושי בהגדרת ה"אויב", שכן מדובר בפעילות בשטח המאוכלס בצפיפות באוכלוסייה אזרחית . תחלופת הכוחות הקשתה על קיום פעילות מודיעינית צבאית רצופה ומתמשכת וגרמה קשיים בהעברת מודיעין ונסיון מודיעיני מצטבר מכוח אחד לכוח מחליף . אופי הפעילות של הגורמים העוינים שביצעו פח"ע וזירת הפעולה לא התאימו בד"כ להפעלה ומיצוי טובים של אמצעי האיסוף הצבאיים המקובלים ( תצ"א, סיור אוויר, תצפית, סיור חרש, האזנה לרשתות מבצעיות ) . על קציני המודיעין והמפקדים היה לפעול ולתכנן על פי ידיעות ממקורות איסוף ( בד"כ יומינט ) שהיו להם בדרך כלל מגבלות אופייניות כגון זמינות, גמישות הפעלה, זמן דיווח, מהימנות וזמן פעולה ( אורך חיים ) מוגבל . תחומי האחריות ויחסי הגומלין המודיעין במפקדת הפיקוד אחראי היה לחקר הפח"ע בגזרת הפיקוד . סייע ונתן גיבוי למודיעין החטיבות ונפות הממשל בתחום הארגוני - טכני . העביר למודיעין החטיבה והנפה ( במגבלות ביטחון שדה ) ידיעות רלוונטיות לתחום התעניינות, שלא היו מנותבות ישירות אליהן ע"י הגורם המפיץ . אחראי היה להפעלת ל"פ באמצעות קצין ל"פ פיקודי . המודיעין במפקדת החטיבה קמ"ן החטיבה אחראי היה לגיבוש תמונת המצב המודיעינית האינטגרטיבית של האזור שבאחריות החטיבה ( הגדה המערבית או עזה ) . מודיעין החטיבה קיבל את כלל הידיעות הרלוונטיות למימוש אחריותו ( בין אם בצורתן הגולמית ובין בפרפרזה ) מגורמי האיסוף השונים . השב"כ העביר ידיעות ודו"חות בתום חקירה ישירות למודיעין החטיבה והנפה, באופן גולמי או כפרפרזה, לפי שיקול דעתו של כאשר נעצרו חשודים או נתפסו עם מסמכים או ציוד עליהם, חומר זה נאסף, תועד ונשמר בצמידות לחשוד עד אשר ניתן להעבירם למומחים לתרגום והערכה . מטען שהוצמד לגדר של מוצב צה"לי ברמת - הגולן, צילום : דובר צה"ל . באדיבות ארכיון צה"ל

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר