|
|
עמוד:11
בשער הספר 11 הצירוף שנקבע על ידי המשורר . יצחק למדן, מורשה ותמורה, באספקלריה של עקדה ותקומה . בחלק החמישי שכותרתו : "רציפות וחידוש" — ש . שלום, כפירה ואמונה במחזה "שבת העולם" וב"מחתרת השיר" . הקפדה והזרה בכלילי סונטות, בהשוואה לטשרניחובסקי . עמו זלדה מישקובסקי נועלת סגוליות שירתה ודיון מסכם בבעיה של זיקה למורשה . נספח : הפרד"ס : פשט, רמז, דרש וסוד, המסורת הפרשנית של כתבי קודש . התוספות בחלקן הגדול, למעֵט החלק הראשון, הרואה אור בפעם הראשונה, נלקחו מתוך ספרים ומאספים בעריכה מחודשת, מבלי לפגוע בצביונן המקורי, עדות לזמן חיבורן והתקבלותן בשעתן . כל הנאמר, כמובן מאליו, בא להוסיף ולא לגרוע ממה שנכלל ב"תולדות השירה העברית", ובספריי : "שירה ופואטיקה", "גבהות הכיסופים", "שירה ומורשה" א' - ב', "משוררים על שירה" א' - ב', "השיר החדש" ( א - ב ) , "משוררים בגדולתם", "משוררי בשורה", "ח . נ . ביאליק ש"י עגנון" ובמסות מחקר במאספים ובביטאונים אקדמיים . המשכו של הכרך הנוכחי בכרך י"ד מוקדש ל"חדשנות ומהפכנות" . הספר נפתח בשלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג, עוסק בחילופי צורות בשירי אמיר גלבוע ועוזר רבין . נדרש למהפכים אידיאולוגיים בשירי נתן רטוש ואבות ישורון, מכאן למהפכנות פואטית בשירה הפיוטית של אבא קובנר, יהודה עמיחי, דויד אבידן ונתן זך . הכרך ננעל בארבעה מניפסטים . ינעל את הסדרה, כמקוּוה וכמצופה, כרך ט"ו — מילואים : עיקרי הפואטיקה המקראית, מסד, מגמות בשירת הווה, טפחות .
|
|