תוכן העניינים

עמוד:9

[ 9 ] ב שע ר ה ס פר כרך שלושה-עשר, תוספות ליצירות שנדונו בסדרה : "תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו", המשך לשנים-עשר הכרכים שנערכו בסדר של מוקדם ומאוחר, בחלוקה לתקופות מנקודות מבט של זמן וגם מקום : גולה, ארץ-ישראל, מדינת ישראל . הנחת-היסוד בבחירת המשוררים והמשוררות, הסתכלות במכלול פועלם הפיוטי בהגיעו לידי גמר . תמרורי דרך מ"סופות בנגב" בגולה המיוסרת, שלהי שירת ההשכלה, שירת התחייה, ועד לשירה שהולדתה וגידולה במדינת ישראל . להתייצבות המחודשת בצד המסלול ההיסטורי נבחרה נקודת המבט : מורשה ותמורה . השתקפות פואטית, חוקיות הכתיבה מבחינה אמנותית, לרבות הבדלים ייחודיים, כל אמן בסגוליות מכלול פועלו וכל יצירה בזהותה הנבדלת .  התולדות נדרשו להקשרים ביוגרפיים, לרוח התקופה ולזיקות בין-טקסטואליות מספרות עם ישראל וספרות העמים . התנ"ך, ראשון במעלה, מבחינת הדמויות, אוצר המילים, הצירופים, הדימויים, מוטיבים וערכי אמונה . התוספות נדרשו לעיון נוסף, כמבוא מורחב, המחויבות לתנ"ך, מן הפיוט ועד לשירת ההשכלה . התנ"ך במורשה הנמסרת ועוברת מדור לדור כעדות . התמורה, שיסודותיה בחירוּת המשורר והמשוררת לבחור את הנראה להם במקורות המקודשים, ולהתיכו מחדש בכלים אמנותיים משלהם . ואף לבחור בשיפוט נבדל . עם התנ"ך ונגדו בכתבי יהודה לייב גורדון, ובהם התנגשות בין מלכים לנביאים, כאספקלריה ליחסים בין מסורת מחמירה לאנושיות מקִלה — יהדות, התבוללות, נאורוּת וחזרה לציון . כל זאת בחלק הראשון של הכרך הנוכחי — תוספת משלימה ל"שירת חיבת ציון", הכרך הראשון ב"תולדות השירה", ובו הדיון בשירת יל"ג באחרית ימיו, וכאן שירתו מראשיתה ועד תומה . מאמר על ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית מופיע אף הוא כמבוא קצר .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר