|
|
עמוד:11
מבוא | 11 להשתתף בפעילות הכנס, ייתכן שנלמד דבר מה חדש וחשוב . כך אפשר לשמוע אותן אומרות במילים שלהן : ״לא עשיתם לנו פה מקום מוכר ומכבד דיו כדי שנרגיש נוח" . וייתכן שבין השיטין אפשר לשמוע גם את המילה "שוב", ומכאן להסיק שהצירוף "באו מרחוק", לא מכוון רק למיקום הגיאוגרפי . עוצמת הכעס שהנערות חוו לצד הבחירה במילים שבהן השתמשו מעידות על כך שהחוויה הדהדה תחושה קודמת של חוסר שייכות, שמצאה ביטוי חיצוני ביחס לאוכל ה"לבן" . בהחלט אפשר להניח שהן למעשה אומרות שגם פה, בכנס המיועד במיוחד עבורן, הן מרגישות מרומות, כי שוב חשו מודרות ולא נחשבות . ומכאן מקור התנגדותן . הניסיון לעמוד על הפער המשתקף בין היוזמה והכוונות של הוגות ומארגנות הכנס לבין תגובותיהן של הנערות ועוצמת הרגשות שהן ביטאו, ליווה אותי זמן מה עד שהבשיל לכתיבתו של ספר זה . חזרתי לעיין בממצאים שעלו ממחקר פעולה שערכתי ב - 2012 כעבודת דוקטורט, שבמהלכו עבדתי כמנחה של שלוש קבוצות של נערות . העיון החוזר בממצאים מפרספקטיבה ביקורתית כיוון אותי להתמקד דווקא בחוויות השליליות של חלק מן הנערות, בעיקר מכיוון שבדרך כלל הערכת תוכניות מתמקדת בשאלה באילו תנאים התוכנית עובדת יותר ובאילו פחות . ואילו אני ביקשתי לברר מה גרם לדורית ולשירן לבסס את התחושה שאין להן מקום וערך, ואולי גם בשל כך לשחזר את ההכרה ואת ההבנה שאין להן למה לצפות בעתיד . לצד נערות כמו דנה, שחוו את ההשתתפות בסדנה כמחזקת את כוחן, חשוב ומעניין להעמיק מבט ולנסות להבין איך אחרות תרגמו ופירשו תמיכה זו כדי להתחקות אחר אופן החשיבה שחיזק אצלן אותן תחושות שליליות ; תחושות העלולות לצמצם את אמונתן בכוחן וביכולתן להשתלב . סוגיה זו שאני בוחנת בספר מהדהדת דילמה מוכרת מהשדה הפמיניסטי ביחס לתמיכה ולעזרה : מצד אחד נוכחת ההבנה שרצוי, ראוי וחשוב, בעיקר בתנאי הפרטה ואקלים ניאו - ליברלי, לתמוך ולסייע לנערות החיות בהווה חסר במשאבים, ואולי לשחזר בכך מסר סמוי או גלוי הדורש מהן להשתנות כדי להשתלב ; מצד אחר עלינו כל הזמן לשאול את עצמנו באיזה אופן נחוץ לעצב את התמיכה כדי שלא נעניק לנערות תחושה כאילו באנו "לתקן" אותן ( או אפילו את מצבן ) , אלא לעצב את התמיכה כמזמינה אותן לגלות את כוחן, לראות באיזה אופן הן רוצות לעשות בו שימוש ( אם בכלל ) ולעודד אותן להתנסות באפשרות להרחיב מיומנויות רלוונטיות .
|
|