|
|
עמוד:10
אורי כהן 10 של האוניברסיטה הפתוחה, לא צלחו, או ליתר דיוק לא עמדו בהתנגדות החריפה של שחקנים רבי-עצמה בשדה האקדמי . הדיון לפנינו יתמקד בעיקר בהצגת חזונו החדשני של ליפסון והדרכים שביקש לקדם להגשמתו . להשלמת ההסבר לסיכולו אתייחס בקצרה, בסיום המאמר, לחלופה שאימצו ממשיכי דרכו באוניברסיטה הפתוחה — קרן רוטשילד, מנהלת ומממנת המיזם, 8 והנשיא פרופ' אברהם גינזבורג, שכיהן בשנים 1977 - 1987 . 9 חלקו הראשון של המאמר יתאר את הפערים האקדמיים העצומים שהיו בין אשכנזים למזרחים בסוף שנות השישים כמו שהוצגו במחקרים, לצד ההכחשה שהכחישו אוניברסיטאות המחקר את היסוד של אפליה מוסדית והדגש ששמו על ההבדלים התרבותיים כגורם הדומיננטי המסביר את הפערים . בין היתר ייסקר הלחץ שנוצר להרחבת ההשכלה הגבוהה . החלק השני יתאר את ועדת ליפסון שהוקמה בראשית 1970 כדי לדון בשאלת ההשכלה העל-תיכונית, בין היתר ברעיון האוניברסיטה לקיבוצים שהייתה על הפרק . בשלב הראשון, כמו שנראה, אימצה הוועדה את הרעיון של הקמת רשת מכללות אזוריות עם סנאט אקדמי מרכזי . החלק השלישי יתאר את דגם האוניברסיטה הפתוחה שחלחל בשלב זה אל המערכת הפוליטית, והחלק הרביעי יתאר כיצד אימצה הוועדה רעיון זה כדרך המועדפת להרחבת הנגישות לתואר אקדמי, בעיקר בקרב המזרחים . החלק החמישי יחשוף דיונים פנימיים שהתקיימו במכון וייצמן למדע ברחובות בשנת 1971 על מתן חסות מוסדית לפעילות האוניברסיטה הפתוחה, ואת כישלונו של ליפסון לשכנע את חבריו לקבל חסות מעין זו . החלק השישי יציג את הדיון הציבורי שהתקיים בתחילת שנות השבעים בשאלה מה נכון יותר — אוניברסיטה פתוחה או רשת מכללות אזוריות ואת הנימוקים שניתנו לשתי החלופות . בהקשר זה תיסקר עמדתו של ליפסון, שממנה עולות שאיפותיו לשינוי חברתי ואקדמי כולל בנוגע לפריפריה ולמזרחים . החלק השביעי יחשוף את תגובתה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הדומיננטית בשדה האקדמי, ששללה קבלת סטודנטים בוגרי התואר הראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה בטרם החל המיזם החדש את השיעור העברית בירושלים במעבר מיישוב למדינה : היבטים ראשונים לצמיחת "החברה המסמיכה" בישראל', ציונות , כג ( 2001 ) , עמ' 297 - 330 . 8 בין שר החינוך יגאל אלון ובין גברת רוטשילד הוחלפו מכתבים שדנו בהקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל ובין היתר כללו גם את ההסכם בין ממשלת ישראל לקרן יד הנדיב ( מכתבים מ- 1970 . 11 . ,23 1973 . 4 . ,25 1973 . 5 . 14 ו- 1973 . 11 . 11 ) . ההסכם בין הממשלה לקרן יד הנדיב נערך במסגרת העברת טיוטת הסכם וחליפת מכתבים בין מקס רואו, מנהל הקרן, ושר החינוך יגאל אלון ( מכתבים מ- 1973 . 6 . 29 ומ- 1973 . 7 . 19 ) . החלטה מס' 982 של ממשלת ישראל מ- 1973 . 8 . 19 אישרה את ההקמה של 'אוניברסיטה פתוחה' כתכנית ניסויית על ידי קרן יד הנדיב בניהולה ובמימונה משנת תשל"ה, וכן אישרה את טיוטת ההסכם בינה ובין הקרן והסמיכה את סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות לחתום על ההסכם עם קרן יד הנדיב . 9 על חדשנותו של רעיון האוניברסיטה הפתוחה בהשוואה לדגמי אוניברסיטאות אחרים בעולם המערבי, ראו : שרה גורי-רוזנבליט, 'האוניברסיטה : מקורותיה האידאיים והתגלמויותיה המגוונות', עיונים בחינוך ( 2005 ) , עמ' 23 - 68 .
|
|