'השכלה גבוהה לישראל השנייה': שניאור ליפסון והקמת האוניברסיטה הפתוחה, 1976-1970

עמוד:9

השכלה גבוהה לישראל השנייה 9 סיפור הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה מעלה סוגיות חשובות הנוגעות למערך הריבוד וההסללה האקדמית בשנים שקדמו למהפך הפוליטי ב- 1977 וכן להיסטוריה של השדה האקדמי בישראל, 6 וכן מציג את הדרכים שנשקלו לעיצובו מחדש של שדה זה בעקבות השפעתה הגוברת של הנגישות לתוארי ההסמכה האקדמיים והעמקת אחיזתה של 'חברת ההסמכה' בישראל . 7 אַראה שתכניותיו של פרופ' שניאור ליפסון, הרקטור הראשון והיחיד 6 על ההיסטוריה של השדה האקדמי בישראל ובתקופת טרום עצמאות, ראו : עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952 - 2004 , הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2005 ; מנחם קליין, בר-אילן : אקדמיה, דת ופוליטיקה , מאגנס ומכון אשכול באוניברסיטה העברית, ירושלים 1997 ; אורי כהן, ההר והגבעה : האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה , עם עובד והמכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן, תל אביב 2006 ; הנ"ל, אקדמיה בתל אביב : צמיחתה של אוניברסיטה , מאגנס, ירושלים 2014 ; הנ"ל, מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע : ממכון זיו למכון ויצמן למדע 1934 - 1949 , מוסד ביאליק, ירושלים 2016 ; הנ"ל, אוניברסיטת פזורה ממלכתית : האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948 - 1967 — טרנס-לאומיות יהודית במרחב הלאומי , התקבל לפרסום בהוצאה לאור של מכון בן-גוריון לחקר הציונות וישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב . 7 על החברה המסמיכה ראו : Randall Collins, Credential Society : An Historical Sociology of Education and Stratification , Academic Press, New York 1979 ; אורי כהן, 'האוניברסיטה פרופ' שניאור ליפסון, צלם : אורי לירון

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר