|
|
עמוד:14
אורי כהן 14 הביקורת החריפה על מדיניות משרד החינוך המשיכה גם בנוגע לתכנית הרפורמה שעליה עמלו במשרד במחצית השנייה של שנות השישים, כדי לקדם את האינטגרציה בחינוך העל- יסודי . מטרתה של התכנית הייתה לשלב תלמידים ממגוון קבוצות כלכליות וחברתיות, ממוצא ומאזורי מגורים שונים, שכן עד אז היו המפגשים בין בני נוער מאוכלוסיות שונות מועטים, אם בכלל . 23 הרפורמה נתפסה כשינוי מהותי שנועד לפתור את הכישלון המתמשך, שכן כבר במחצית השנייה של שנות החמישים ניכר כי מערכת החינוך לא מצליחה לשמש למזרחים אפיק לניעות חברתית ולא מצליחה לצמצם את הפער בין העולים מאירופה לאלה מאסיה ואפריקה . ואולם הרפורמה, כך התברר, הייתה בעיקר מהלך המשך למפעל הטיפוח של תלמידים מזרחים, ולא מהלך לשינוי כלל-מערכתי . עקב אכילס שלה היה כישלונו של משרד החינוך להקים סגל של מורים איכותיים שיתמודדו עם המצב ההולך ומחריף של המזרחים . למעשה, היעדר מורים מתאימים, בייחוד בתחומי המדעים ומתמטיקה, הפך לסוג של ביקורת על היערכות האוניברסיטאות מול 'ישראל השנייה' . 24 ואולם הפערים הגדולים ביותר והקשיחים ביותר בתחום החינוך היו בתחום ההשכלה האקדמית . בסוף שנות השישים פעלו בישראל מוסדות לחינוך על-תיכוני לא אקדמי ( שלא דרשו תעודת בגרות ) , ולצדם שש אוניברסיטאות מחקר : הטכניון בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן ברמת גן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת באר-שבע בנגב ; וכן מכון מחקר שלא עסק בהכשרה לתואר ראשון — מכון וייצמן למדע ברחובות . מוסדות אלה שלטו בשוק מקבלי התארים כמעט בשלמותו, ובקרב בוגריהם היה שיעורם של האשכנזים רוב מוחץ . כמו הפערים במערכת החינוך, גם היעדרם של המזרחים מההשכלה הגבוהה היה מוכר וידוע ונדון בשיח הציבורי . כך למשל התבטא בריאיון באמצע שנות השישים פרופ' אברהם פאהן, אז דקאן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, שהסביר את מקורות הפערים בין אשכנזים למזרחים באקדמיה : נכון, שמספר התלמידים מקרב בני עדות המזרח קטן ביחס לתלמידים מעדות אשכנז . אבל מכאן ועד למסקנות בדבר אפליה וקיפוח — הדרך רחוקה מאוד . אם בכל הפקולטות מספרם של בני עדות המזרח קטן יחסית, הרי שבפקולטה למדעי הטבע מספרם [ הקטן ] בולט . אך לכך יש סיבות ידועות . וזאת לדעת : פקולטה מכשירה 23 את ההחלטה על ביצוע הרפורמה קיבלה הכנסת ב- 1968 . 7 . ,29 כשאומצו הצעות הוועדה הפרלמנטרית לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל בראשות חבר הכנסת אלימלך רימלט . להרחבה בנושא זה ראו מאמרו של יצחק גרינברג, 'זלמן ארן והרפורמה במבנה החינוך : פריצת הדרך באמצע שנות השישים', עיונים בתקומת ישראל , 25 ( 2015 ) , עמ' 354 - 378 . 24 בהקשר זה ראו את דבריו של ד"ר משה סמילנסקי, שטען כי המורים שעוברים הכשרה מקצועית באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך ובעבודתם עוסקים עם המזרחים אינם יעילים ואינם מאמינים כי אכן אפשר לשנות את מצבם של המזרחים, ראו '"הפנימיה היא מעבדה" — אומר היועץ הפדגוגי והאחראי למחקר במשרד החינוך', דבר , 1963 . 12 . 5 .
|
|