'השכלה גבוהה לישראל השנייה': שניאור ליפסון והקמת האוניברסיטה הפתוחה, 1976-1970

עמוד:11

השכלה גבוהה לישראל השנייה 11 הראשון שלו . 10 החלק המסכם יצביע על התמורות שהתחוללו לאחר עזיבתו של ליפסון, בכללן אימוץ דגם שאינו נמצא בקונפליקט עם אוניברסיטאות המחקר . סוף שנות השישים : פערים עדתיים ולחצים להרחבת ההשכלה הגבוהה מהמחקר הסוציולוגי עולה כי עד שנות השבעים השפיעה מערכת החינוך התיכונית והאקדמית במידה הולכת וגוברת על מיקומן המעמדי של שתי הקבוצות, האשכנזית והמזרחית, על הניעות החברתית הבין-דורית שלהן, וכן על יצירתם ועל קיבועם של שסעים חופפים ונוקשים בין מעמד ועדה . 11 באמצע שנות השמונים קבע הסוציולוג אפרים יער בפשטות כי מהקמתה של המדינה היה 'מעמדם של המזרחיים יוצאי אסיה ואפריקה נחות, בדרך-כלל, ממעמדם של האשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה' . 12 אחד ההסברים העיקריים לכך היה רמת ההשכלה של המזרחים, שהייתה נמוכה במידה ניכרת מזו של האשכנזים . כך למשל בשנת 1979 היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב הנוער המזרחי 15 אחוזים, ואילו מקרב האשכנזים באותו שנתון — כ- 45 אחוזים ; 13 באוניברסיטאות היה ייצוגם של המזרחים דומה : בשנת 1983 היה משקלם היחסי של הסטודנטים המזרחים במוסדות האקדמיים 18 אחוזים, אף ששיעורם בקבוצת הגיל המתאימה היה כמעט 60 אחוזים . 14 פער זה חפף את פערי השכר : בראשית שנות החמישים התקיימו מאבקים עזים על הקטנת הפרשי השכר בין הפרולטריון המזרחי למעמד הבינוני האשכנזי המתגבש, 15 ואולם בשנות השישים והשבעים התברר כי הבדלי השכר בקרב בני הדור השני — ילידי הארץ משתי קבוצות המוצא הגדולות, אשכנזים ומזרחים — היו גדולים מאלה שנמצאו בקרב בני הדור הראשון, ילידי חו"ל . בסדרה של מחקרים על הפער הכלכלי-עדתי משנות 10 על תגובת האוניברסיטה העברית להקמת אוניברסיטת תל אביב ראו : אורי כהן, 'אסטרטגיות בלימה והתפשטות של האוניברסיטה העברית נוכח הקמתה של האוניברסיטה של תל-אביב, 1953 - 1691', עיונים בתקומת ישראל , 12 ( 2002 ) , עמ' 359 - 402 . 11 שלמה סבירסקי, חינוך בישראל : מחוז המסלולים הנפרדים , ברירות, תל אביב ,1990 בייחוד עמ' 47 - 158 ; מאיר יעיש, 'מעמדות בישראל', מגמות , 2 ( 2004 ) , עמ' 267 - 286 . 12 אפרים יער, 'יזמות פרטית כמסלול לניעות סוציו-כלכלית : היבט נוסף על הריבוד העדתי בישראל', מגמות , ,29 4 ( 1986 ) , עמ' 393 - 412 . הציטוט מעמ' 393 . 13 Yosi Shavit, ‘Tracking and Ethnicity in Israeli Secondary Education’, American Sociological Review, 49, 2 ( 1984 ) , pp . 210 - 220 14 מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אצל יער, 'יזמות פרטית כמסלול לניעות סוציו- כלכלית', עמ' 394 . 15 על המאבקים החריפים בסוגיית פערי השכר בשנות החמישים והמאמץ של מפא"י למתן אותם ראו : Avi Bareli and Uri Cohen, The Academic Middle Class Rebellion : Socio - Political Conflict Over Wage Gaps in the Early Years of Israeli Statehood, Brill Academic Press, Leiden, and Boston 2017 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר