|
|
עמוד:14
14 | יועז הנדל וראובן ( רובי ) ריבלין זו שאלה מוזרה, מי אנחנו . שאלה ייחודית למקום הזה . צרפתי לא מתעורר בבוקר ושואל את עצמו מה הוא צרפתי . רוסי אינו עסוק בשאלת המשמעות של רוסיה, אזרח יפני או נורווגי אינו מתעמק בעתיד המדינה ואם היא תצליח או תיכשל . אצלם המדינה היא מובן מאליו . בישראל, לעומת זאת, למרות הזמן שעבר, עדיין מתנהל דיון על מהו ציוני, מיהו יהודי ומה זה אומר להיות ישראלי, איך תיראה המדינה שלנו בעתיד ומה יחזיק את הנס הזה . "האמונה והחוסן", אומר הנשיא ריבלין ומניח את היסודות לדיון הזה, "תמיד עמדו לצדו של העם היהודי . גם בתקופות הכי אפלות שבהן סבלנו מרדיפות, לא ויתרה האומה הזאת על חזון ועל תושייה, ועל כוח היצירה שפרש מעלינו כיפת ברזל . מעולם לא ויתרנו על התקווה, מתוך אמונה אמיתית, שאם לא נצליח היום, נצליח מחר, ואם לא מחר, מחרתיים . כי היה לנו אורך הרוח להבין שהמחר המיוחל הזה בוא יבוא . מעולם לא ויתרנו על התקווה, מתוך ידיעה שזוהי המחויבות שלנו לדורות הבאים . להעביר הלאה את התקווה, להעביר הלאה את האמונה, להניח את אבני הבניין ולסמן את הדרך" . בדפים שמופיעים כאן נעשה ניסיון לעורר שיח על תקווה באמצעות עיבוד משותף של רעיונות ובעיקר דרך דיאלוג בין נשיא מדינת ישראל לאזרח מן השורה . שניים מאותו מחנה פוליטי, שבתקופות אחרות נקרא בישראל ימין . יש אישי ציבור
|
|