|
|
עמוד:13
הספר עוסק בכתיבה של משורר או משוררת מסוימים, ובכל הפרקים האלו נוכח זך, ולו בעקיפין, כצל . כך, למשל, בפרק על עיר היונה של נתן אלתרמן מושם דגש על נוכחותו של זך ברקע כתיבת הספר והוצאתו לאור : במסיבה שהתקיימה ב ‑ 1957 בביתם של אידה צורית ואהרן מגד לרגל הופעת הספר ביקש אלתרמן לשמוע את דעתו של זך על הספר, וכשהלה סירב לדבר תקף אלתרמן בבוטות את שירת הדור הצעיר . לאחר שפרסם זך את מאמרו "הרהורים על שירת אלתרמן" ב ‑ 1959 נפגשו שני המשוררים ב"כסית" - פגישה שיעקב אורלנד כתב עליה ברגישות רבה בקובץ שירים העוסק בדמותו של אלתרמן . הפרק על אבות ישורון נפתח בהליכה של שלושה ממשוררי "לקראת" - דור, זך וסיון - אל המשורר המותקף והנידח, שעמדתו השירית וסרבנותו הפוליטית מצאו חן בעיניהם והם אימצו אותו אל לבם . בפרק על דן פגיס מובא שיר סאטירי גנוז שנכתב ב ‑ 1960 בערך והמכוון ככל הנראה נגד זך, אף על פי שאינו נוקב בשמו ; פגיס תיאר בו את הקרבות הספרותיים של התקופה במונחים לא מחמיאים וחשף את סלידתו מרטוריקת ה"אני" הלוחמנית של בני דורו, משוררי דור המדינה, ובראשם זך . גם הפרק על דליה רביקוביץ דן, בין היתר, בהתקפות של זך נגד אלתרמן : למרות קרבתה הגוברת והולכת לשירת זך העמידה רביקוביץ את עצמה בתווך, בין שני המשוררים, וב ‑ 1966 אף כתבה מאמר פולמוסי המכוון נגד זך ומגן על החגיגיות ועל התיאטרליות של שירת אלתרמן . ניתן אפוא לומר שפולמוס זך ‑ אלתרמן, שפרץ במלוא עוזו ב ‑ ,1959 עומד במרכז הספר, והוא משמש כרקע לכל פרקיו . מבנה זה יוצר חזרות אולם הן משלימות זו את זו, והעדפתי להותיר אותן על כנן כדי להדגיש את החוט השוזר יחד את פרקי הספר . בתהליך הכתיבה נעזרתי בחברות ובחברים רבים שרעיונותיהם נשזרו ברעיונותי ללא הפרד . קריאותיהם, הערותיהם ותיקוניהם ניכרים בכל עמוד מעמודי הספר . ראשית כול אני רוצה להודות לשני עוזרי מחקר נפלאים שבזכותם הספר הזה הושלם : נדב ליניאל החל לסייע לי במהלך תקופה אישית קשה ועזר לי לחצות מכשולים שעמדו בדרכי ; הודות לו שבתי אל הכתיבה לאחר הפסקה ארוכה . לאחר שנסע להשלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת מישיגן נעזרתי בגיא ארליך, שהתגלה כעוזר מחקר מסור ורב ‑ כישרון . שניהם היו בני שיח קשובים וחכמים . ככל שהתקדמתי בכתיבה נזכרתי שוב ושוב בדורית מאירוביץ ז"ל, ששיעור על זך ואלתרמן ששמעתי אצלה בראשית לימודי פתח דבר 13
|
|