|
|
עמוד:13
הפוליטי כולו . קמפיין הבחירות שלו פנה גם נגד המועמדת הדמוקרטית וגם נגד הממסד הרפובליקני, שניהם שימשו בתור יריבים שאותם הוא ניצח בשם "העם האמריקאי" שאותו הוא מתיימר לייצג באופן ישיר . כך גם תוצאות משאל ה"ברֶקזיט" שלימדו על חלוקה בין תושבי הערים הגדולות, המרוויחים הגדולים מן הסדר החברתי הקיים, לעומת תושבי הפריפריה שמרגישים מקופחים . למעשה, יותר מכפי שהצביע בעד יציאה מהאיחוד האירופי, הרוב הביע את מחאתו נגד השיטה שהצמיחה את הממסד הפוליטי של "מדינת לונדון" . גם בבחירות 2015 בישראל יותר ויותר בוחרים הצביעו לא בעד מועמד אלא נגד "מדינת תל אביב" . כפי שבוחרים "תל אביבים" ( בערכיהם, ברוחם, לא בהכרח במקום מגוריהם ) הצביעו נגד ה"פריפריה" ומה שהיא מייצגת . לפיכך, אין מנוס מהקביעה שהסביבה הפוליטית הופכת מתחרוּת בין רעיונות ובין אישים למאבק בין שבטים . המשמעות הראשונה שיש לכך היא ירידה עקבית ומתמשכת במעמדם של המוסדות המתווכים . המפלגה כמוסד מתווך, כבית גידול לרעיונות ולמנהיגות, הולכת ומאבדת את חשיבותה כגורם שמנצח מערכות בחירות . דונלד טראמפ ניצח ללא הממסד המפלגתי שהיה עוין לו . בנימין נתניהו שולט בישראל במשך שנים ארוכות ובמקביל לשנות שלטונו הוא מבטל אט ‑ אט את מוסדות מפלגתו, "הליכוד", ויוצר זיהוי ברוח ״המדינה זה אני״ בין רצונותיו האישיים לבין טובת המפלגה . את מחנה ה"ברקזיט" הובילה מפלגה קטנטנה, חסרת ייצוג בפרלמנט, נגד שתי המפלגות הגדולות והמסורתיות של אנגליה . מאקרוֹן זכה בנשיאות צרפת ללא מפלגה, וברוב בפרלמנט במפלגה שנבנתה תוך כדי מסע הבחירות . ב ‑ ,2017 נבחר אבי גבאי, מועמד חסר ניסיון פוליטי משמעותי, לעמוד בראש מפלגת "העבודה", שאל שורותיה הצטרף רק כמה חודשים לפני כן . אפילו בבחירות לרשויות המקומיות בישראל נבחרים יותר מועמדים עצמאיים מאשר מועמדי כל המפלגות יחד . באותה מידה גם אמצעי תקשורת ההמונים, שהקמפיין מתנהל על ידם ובתוכם, מאבדים את מעמדם כמתווכים של עמדות ושל עוּבדות . כדאי להיזכר במשפט מתוך מערכת הבחירות האמריקאית של 2016 - There is no such thing as facts - אין יותר דבר כזה שנקרא עובדות . יש, כמו שאמרה קליאן קונוואיי, היועצת הבכירה של הנשיא טראמפ - "עובדות אלטרנטיביות", וכל אחד יכול לבחור מבין קילר אינסטינקט | 13
|
|