|
|
עמוד:19
ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 19 מלחמת האזרחים בספרד הייתה כולה קרב מודיעיני / רס"ן ( מיל' ) קובי סגל, היסטוריון צבאי לשעבר שירותי המודיעין הסובייטיים, רובם ככולם, בדומה לבריגדות, בשמות בדויים וכינויים . גנרל שמושקביץ' ( "דוגלאס" ) כיועץ לחיל האוויר, אדמיראל קוזנייצוב ( "קוליה" ) כיועץ לחיל הים, אלכסנדר פלדבין ( "אורלוב" ) נציג הנ . ק . וו . ד, ואפילו הסופר איליה ארנבורג וכתב "פראבדה" קולצוב תחת כיסוי שמאחוריו סוכני שטח ישירים של ה"בוס" במוסקבה הרחוקה, האמורים לדווח לו על הכל . למרות החתימה על "אי ההתערבות", החלו הסובייטים, בדומה לגרמנים ולאיטלקים, להזרים נשק ותחמושת לממשלת ספרד . בדרך זו עברו לספרד גם טייסות שלמות, ספינות ואפילו כוחות שריון, שלחמו בקרבות השריון בשריון הראשונים בהיסטוריה . אדמתה של ספרד הפכה לשדה ניסויים ענק, בתנאי קרב, של מערכות נשק בשימוש כל הצדדים . מפקד המודיעין הצבאי חוסל על כל "נבחרת החלומות" הזו פיקד יאן ברזין ( שם קוד : "גרישין" ) , מפקד הדירקטורט הרביעי בצבא האדום – המודיעין הצבאי . לא היה זה מינוי מקרי . המבצע כולו במהותו היה מבצע מודיעיני רחב היקף של התערבות צבאית במסווה של "בריגדות בינלאומיות" מחד גיסא ו"ייעוץ" לממשלתה החוקית של ספרד מאידך גיסא . ל"אהבת האדם" של סטאלין ו"ההזדהות עם העם הספרדי" היה גם מחיר : 800 מיליון דולר, במחירי אותם ימים, הרבה מאד מיליארדים במחירי ימינו אנו . ולאדימיר אנטונוב - אובסיינקו, דיפלומט ואיש מודיעין סובייטי בכיסוי של הקונסול בברצלונה, הצליח לשכנע את שר האוצר הספרדי חואן נגרין להעביר % 70 מעתודות הזהב של ספרד למוסקבה, "כדי להגן עליהם מהמורדים", כפיקדון . ההצעה התקבלה בפרלמנט והכסף עבר למוסקבה באמצעות ספינות סוחר סובייטיות . יתרת העתודות הועברו עוד קודם לכן לצרפת . הספרדים שילמו עבור "אחוות העמים" שהציעה להם מוסקבה במטבע ה"קשה מכל" – זהב . התמיכה הסובייטית בנשק, מזון, דלק וכוח אדם, אפשרה לרפובליקה לשרוד קרוב לשלוש שנים . מעורבות זו קיבלה תפנית חדה במחצית ,1937 כשבמקביל ל"משפטי הראווה" במוסקבה, שבהם נשפטו והוצאו להורג בכירים בצבא האדום, החלו לפתע ראשי המשלחת הצבאית הסובייטית על אדמת ספרד להיקרא למוסקבה, להישפט במשפט מהיר ולסיים את חייהם בירי של כדור בודד בעורף במרתפי כלא לוביאנקה . כך פוטר מתפקידו באוגוסט 1937 ברזין, מפקד הכוחות הסוביטיים במלחמה – וחוסל . זה היה גם גורלו של אנטונוב - אובסיינקו, ה"קונסול" שדאג למימון הפרויקט כולו, שהוזעק למוסקבה ונעצר עם אשתו . שניהם הוצאו להורג ב - 10 בפברואר 1938 . אלכסנדר אורלוב, ראש משלחת הנ . ק . וו . ד, הוזעק גם הוא למוסקבה, ולאחר שהבין את הגורל המצפה לו, דאג לרוקן את הכספת המבצעית שבמפקדתו מתיקי הסוכנים ועוד 60 אלף דולר במזומן, ולהימלט לארה"ב ב - 12 ביולי 1937 . אורלוב שלח מכתב לסטאלין ובו אזהרה כי אם ינסה לפגוע בו, או אם יאונה רע למי מבני משפחתו שנותרו בבריה"מ, הוא יחשוף מידע רב . סטאלין, באופן מאוד לא אופייני, הניח לו לנפשו . המלחמה הסתיימה בתבוסה של הרפובליקנים ובעלי בריתם הקומוניסטים . היועצים הסובייטיים חזרו הביתה, שאריות מתנדבי הבריגדות הבינלאומיות התפזרו לכל עבר, וספרד שקעה אל תוך כ - 40 שנות משטר ימין קיצוני - פשיסטי בהנהגת פרנקו . בניגוד להשערות רבים, ספרד לא הצטרפה במלחמת העולם השנייה למי שהיו בעלות בריתה במלחמת האזרחים, ושמרה על ניטרליות, אם כי אוהדת למדינות הציר . בדומה לתמיכה הסובייטית ב"מתנדבים", שלחה גם ספרד הפשיסטית "מתנדבים" למלחמה בבריה"מ עם הפלישה הגרמנית מזרחה . ה"דיביזיה הכחולה", שהורכבה מלוחמים ספרדים, נלחמה עם הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה בתחומי בריה"מ, ובמהלכו ספגה אבידות קשות . הזיכרונות הקשים מהמלחמה הלכו ודהו עם השנים . נותרו רק השאלות : מה באמת הוביל את הסובייטים למעורבות כה עמוקה, ומדוע חוסלו דווקא אנשי המודיעין שפיקדו על הפרויקט כולו ? התשובות ניתנו בטפטוף עשרות שנים לאחר מכן, ועל כך בחלק הבא של המאמר . לפתע החלו ראשי המשלחת הצבאית הסובייטית על אדמת ספרד להיקרא למוסקבה, להישפט במשפט מהיר ולסיים את חייהם בירי של כדור בודד בעורף במרתפי כלא לוביאנקה . ולאדימיר אנטונוב - אובסיינקו, דיפלומט ואיש מודיעין סובייטי בכיסוי של הקונסול בברצלונה, הצליח לשכנע את שר האוצר הספרדי חואן נגרין להעביר % 70 מעתודות הזהב של ספרד למוסקבה, "כדי להגן עליהם מהמורדים", כפיקדון . סטאלין עם בתו סבטלנה אלילוייבה ב - 1935
|
|