תקציר

עמוד:13

תקציר 13 או — כדברי השופט קדמי, שהגדיר את מטרת החילוט בפרשת בן - שטרית : "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" . לחוקי החילוט יש אופי של ענישה סביבתית, שכן הנפגעים מהחלטת החילוט יכולים להיות גם בני משפחת העבריין או אחרים שיש להם קשר חוזי לגיטימי עמו ( "הטוען לזכות" ) . אשר על כן, לצד הסמכות לחלט קבע המחוקק זכויות לנפגעים שידם לא הייתה במעל : המחוקק מעניק למשפחת העבריין את הזכות לאמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר ( סעיף 19 ( ב ) לחוק מאבק בארגוני פשיעה ובסעיף 36 ג ( ב ) לפקודת הסמים המסוכנים ) . גם לאדם הפרטי, הטוען לזכות, ניתנת האפשרות להתמודד מול המדינה ולמנוע את החילוט אם העלה לפני בית המשפט "נימוקים מיוחדים" ( על פי סעיף 21 ( ד ) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ) . 5 הזכות לפרטיות הזכות לפרטיות היא מהצעירות בזכויות האדם והאזנ ות סת ר והיא מוגנת מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 . חילול פרטיותו של הזולת הוא עוולה אזרחית, אבל האזנת סתר, שהיא פגיעה בפרטיות, נחשבת לעברה פלילית . עם זאת, היא יכולה להיות אמצעי חזק ויעיל במאבק בפשיעה, בעיקר זו המתוחכמת . חוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979 , מסדיר את הדרכים החוקיות להאזנה לסוד שיחו של אדם לטובת השמירה על האינטרס הציבורי במאבק בפשיעה . עוצמת הפגיעה ברשות ובסמכות בפרטיות, המגולמת בחוק האזנת סתר, מעוררת חוסר נוחות רבה מול כוחן האדיר של רשויות החקירה . על כן קבע המחוקק שורה של אמצעי פיקוח שאמורים לוודא שהפגיעה בפרטיות תהיה מינימלית והכרחית בלבד — החל בקביעת רמתו הבכירה של השופט המתיר את צו האזנת הסתר ( נשיא בית משפט מחוזי או סגנו ) וכלה בדיווח עתי של המפקח הכללי לשר הממונה עליו ודיווח שנתי של השר הממונה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת . בנוסף, אין רשות החקירה רשאית לקבל היתר להאזנת סתר על כל עברה אלא רק כאשר מדובר בעברה מסוג פשע .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא