|
|
עמוד:3
אירועים לאומיים ודתיים שאירעו בחודש מאי 1949 בצפת ובמירון , וזכו לסיקור נרחב בעיתונות ( בעיקר : שנה לעצמאות מדינת ישראל וההילולה המסורתית של ל " ג בעומר ) . ריבוי הטקסים שהתקיימו באותו פרק זמן בזירה גאוגרפית מצומצמת עשו את צפת ומירון , למשך הרף עין היסטורי , למוקד המאבק על הנרטיב של הקמת המדינה , וכפועל יוצא מכך – על דמותה ועל אופייה . מאמרם של נעמה אזולאי ואפרים תבורי דן בניסיונות ליצירתה של זהות יהודית בקבוצות שיתופיות – בוגרי תנועות הנוער וחברים מקבוצות עצמאיות – שהתגבשו בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים . המאמר עוקב אחר הדרכים לגיבוש הזהות היהודית של צעירים אלו , ובודק את מהות הקשרים של חברי הקבוצות השיתופיות עם ארגוני תנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל . מאמרה של אורית הירש הוא בעיקרו עבודת שדה , ומוארת בה תמונת מצב חברתית תרבותית חדשה : רווקות חילוניות הפוקדות את המסגרת הדתית משיחית של חב " ד , ואינן מעוניינות לחזור בתשובה . ממצא מרכזי במאמרה הוא הנזילות של הקטגוריות ' דתיות' ו ' חילוניות ' , מה שניכר כזכור גם במחקרים אחרים . המאמר האחרון בשער , פרי עטן של הדס שדר וליאת ורדי , מספק זווית ראייה מיוחדת . עניינו ההתפתחות הפיזית של מתחם הבבא סאלי בנתיבות . באמצעות ניתוח אדריכלות המתחם שדר וּ ורדי מתבוננות בתכנים חברתיים , עדתיים ואמוניים . מאמרו של אריה קיזל , על פי נושאו , נמצא בין שני שערים . הוא מתאר שתי מגמות מזרחיות , חילונית ומסורתית , ובוחן אותן בראותו בהתפוררות של המטא נרטיב הציוני רקע להבנתן . החילוניות המזרחית המובהקת שהוא מתאר שייכת לשער שעסק בחילוניות . המסורתיות קשורה למגמות דתיות ' רכות ' – נושא מאמריו של השער הרביעי . המאמר השני בשער זה הוא מאת אסף שרעבי . באמצעות התבוננות בתנועת התשובה בישראל הוא מצביע על ממדים רכים בתוך דתיות הנתפסת כקשיחה . ממדים רכים אלו ניכרים בכך שהחוזרים בתשובה וה ' מתחזקים ' מבצעים ' סקר שוק ' ביקורתי במגעם עם סוכני הדת ובסופו מגבשים להם ' סלי תשובה ' , לפי טעמם האישי . משום כך קשה להגדירם בקטגוריות זהות מובחנות היטב , וגם לפי דימוים העצמי . במאמר האחרון בשער זה , משל אסף ליבוביץ , מוצגים מאפייניה של תנועה חברתית חדשה המשלבת בין מסורתיות לתרבות העידן החדש . תנועת ' המסורתיים הרוחניים ' מורכבת מאליטה של ידוענים . היא בעלת הון תרבותי וחברתי ושואפת להציע קונסנזוס מחודש לישראליות כיום . מחקר זה מוליך אותנו אל שער העוסק באחת התופעות המרכזיות בחיי הרוח בישראל – תרבות העידן החדש . מריאנה רוח מדבר מעניקה במאמרה מבט פנורמי על תרבות זו . היא מתארת את אופייה האקלקטי וממפה את גילוייה העיקריים . מאמרו של רון מרגולין עוסק בהוגה והמחנך יוסף שכטר ( . ( 1994 - 1901 הוא מתאר את עולמו הרוחני ובוחן את קרבתו אל תרבות העידן החדש . רחל ורצברגר בוחנת את נרטיב הזהות היהודית בקבוצות ישראליות שפעלו בשנים , 2006 - 2000 ושילבו תמות ופרקטיקות ברוח העידן החדש עם המסורת היהודית . בעיני ורצברגר ניסיונן משקף את הפנייה פנימה , אל ה ' עצמי ' , האופיינית לגיבוש הזהות במודרנה המאוחרת .
|
|