|
|
עמוד:ז
הקדמה עד היום מורגש חסרונן של עבודות תיאור בלשניות על כלל יצירותיהם של סופרים ושל משוררים שכתבו עברית בדורות קודמים ושכותכיס עברית בימינו , יש בחיסרון זה כדי להתמיה , ובייחוד כשאנו מתבוננים סביבנו לבדיקת המצב בלשונות תרבות אחרות ונוכחים לדעת שאין חסרות בהן עבודות תיאור בלשניות מקיפות על מכלול היצירה הספרותית . כיצד קרה שפער גדול כל כך נפער בין העברית ללשונות אחרות ? דומני שהפער נובע מסדרי העדיפויות של כעלי ההשפעה בחברה , ממיעוט ההשקעות כפיתוח חיי התרבות , הספרות והלשון , ובעקבות כך מהיעדר קונקורדנציות ליצירותיהם של סופרינו ושל משוררינו ( חוץ מקונקורדנציות לשירת ביאליק , משנת תש '' ך ; ל " שיירה של חצות * של סי יוחר , משנת תשמי ' ב ; ל " שירים שמכבר" לנתן אלתרמן , משנת תשנ " ח ; ולכתבי מנדלי מוכר ספרים ) . גס כשאפשר להגיע לקונקורדנציות נוספות האגורות במחשב , עדיין אין בידינו הכלים הדרושים לתיאור לשונם של סופרים , במה להתחיל , מה לתאר ( כיצד להתקדם בתיאור ? שאלות אלו בעיקרן מתודולוגיות חן , וכדי למצוא את התשובות עליהן יש להתנסות ככמה וכמה שיטות תיאור . כקובץ זוז שלפנינו הובאו יחד מקצת המאמרים שלי שנתפרסמו בכמות שונות כמשך השנים , והמשותף להם הוא ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו . מן הראוי להוסיף שאין מגמת הקובץ אלא הכרת לשוך זו , מכאן מובן שאין לי עניין בהוכחת תזה כלשהי , כגון התוה שלשון הדיבור '' הישראלית" החדשה , ובייחוד המשלב הנמוך שלה , כבר חדרה ללשון כתיבתם של הסופרים , עד שהם כותכיס בלשון זו לא לדיבוב דמויות בלבד אלא גס להשמעת קול עצמם . דומני שאפשר ללקט ממאמרים אלו רעיונות והצעות לבדיקה בלשון הכתיבה של סופרים ; קביעת מטרות קצרות טווח ומטרות ארוכות טווח יהיה בה כדי להרחיב עד כדי היכרות אינטימית עם לשונו של סופר שיצירתו נבחרה לעיון . רמת גן , ערב שבועות תשס " ב מנחם צבי קדרי
|
|