|
|
עמוד:ח
העולם הראשונה נמצאה ירושלים על מגורן עדותיה האתניות והדתיות תחת שלטונה של מעצמה אירופית . אולם חלק מכריע מן התמורות שהמחקרים בספר שלפנינו עוסקים בהן היה קשור בהשפעת אירופה על המתרחש בעיר , לא כל שכן ביצירת מאחזים של נוכחות אירופית ממשית בין החומות ומחוץ להן ככר בעשרות השנים שקדמו לכניסת הגנרל אלנבי בשערי ירושלים , אכן , זכתה ירושלים , זכתה בתחומים רבים , והמחקר איננו האחרון או הפחות מביניהם . אין שום צורך להגיע לביבלירגרפיות ולסטטיסםיקות למיניהן כדי להראות שהיא הנחקרת ביותר , כמותית ואיכותית , מכל יישובי הארץ . אלא שאם כמשיך בחקירתנו נמצא את עובדת מרכזיותה של המאה התשע עשרה ( והכוונה בדרך כלל לתקופה שבין מסע נפולאון לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ) כאחת התקופות העיקריות במחקר העיר , התקופה שזכתה למספר הרב ביותר של ספרים ומאמרים . יוסי בן ארצי , כמאמרו בחוברת המאה של ' קתדרה / ככר העיד כי מצא שלתקופה זו הוקדשו מעל לשלושים אחוזים מהמאמרים שפורסמו ב 99 החוברות הראשונות של כתב העת הזה . הסיבות לכך רבות וידועות , חלקן קשורות לכמות , לאיכות ולזמינות של המקורות , חלקז לעוברת היות התקופה 3 ' המאה של תמורות ' , שבה התפתחה העיר במהירות ונתקבע מעמדה . אלא שדווקא עובדה זו עומדת כיום למכשול כפני כל מי שחפץ להקדיש את עצמו למחקר תולדות ירושלים , ובראש וראשונה למחקר העיר ומגוון אוכלוסיה כמאה התשע עשרה , מילים רכות מספור נכתבו על העיר קזבעת המחלוקות מאד כתב ישראל קולת בגיליון הראשון של ' קתררה ' על 4 ' ידיעת העובדות לאמיתן וכושר העמידה מעל לחומר ההיסטורי / המאבקים על ההיסטוריוגרפיה של העיר רק הולכים ומתעצמים , וכל מי שהתגלגלה לידו הזכות להוציא ספר על ירושלים - מוצא את עצמו מותקף מכמה כיוונים כבר בשלב הראשון של תכנון הכרך , כאילו הוא טובל ושרץ בידו . עברנו כמובן גם את פולמוסי התקשורת על אודות ' ההיסטוריונים החדשים ' , שהתרחשו כשני העשורים האחרונים , וחווינו את עלייתה ואת שקיעתה של היפוסט ציונות / המצאתם של איראולוגים המתיימרים לכתוב היסטוריה . אנו , עורכי הכרך , פעלנו בסביבה של אופנות אקדמיות מתחדשות לבקרים , בימות של לאומנות דתית א היסטורית המעצבת זיכרונות עבר בקרב בני עמים שונים ואצל בעלי אמונות אחדות , והשפעות גלויות וסמויות של זיכרון ירושלים בקרב אנשי המחנות הארלטרה אורתררוקסים היהודיים , המתנגדים לציונות ממניעים תארלוגיים . כל אלה השפיעו . משפיעות ותמשכנה ככל הנראה להתחרות בעתיד הקרוב על כיווני המחקר המדעי של ירושלים . עובדות אלו השפיעו ישירות על נכונותם של חוקרים ישראלים לתרום עכורות משלהם לכרך , למשל היסטוריון ישראלי חשוב כתב אלינו ביוני 2003 שאינו ירוצה להיות עלה תאנה או לשתף פעולה עם השיטה והממסד / והוסיף : ' ה " שיטה '' של שיבוץ שם ערכי אחד כקבצים הדנים כתולדות א " י / פלסטץ נראית לי במחזקת את השיטה של הדרה ומרגינליזציה של נקודות מבט היסטוריות פלסטיניות ' . מצד אחר הביע מלומד ישראלי במכתב מאוגוסט 2002 עגמת נפש על מה שנראה לו קיפוחם של היהודים בירושלים במאה התשע עשרה : ' הנני דואה שלנרשא של חיי הרוח והיצירה י ' כן אתיי , ' ררכים וכיוונים בחקר ארץ ישראל ויישובה / קתררה , 100 ( מנחם אב תשס " א ) , עמי . 364 יי 11 , יג וי ' כרטל ( עורכים ) , שלהי התקופה העותימאנית ( 1917 - 1799 ) ( ההיסטוריה של ארץ ישראל , ח ) , ירושלים . 1983 יי קולת , ' על המחקר והחוקר של חולרות / " 7 והציונות ' . קתדרה , 1 ןאלול תשל " ו ) , עמי ו ו .
|
|