הערפל סביב ישראל בר טרם התפוגג

עמוד:

מן הקביעה הזאת משתמעת השאלה : האם שירותי הביטחון , בהזהירם את בר , הזהירו אף את הממונים עליו - את בעלי הסודות הצבאיים והביטחוניים שהוא היה איש אמונם ? השכל הישר אומר כי קיימות שתי אפשרויות . אם שירותי הביטחון הסתפקו באזהרה לבר בלבד , ביודעם שהוא ממשיך במגעו עם סוכן זר , הרי הם חטאו בהזנחה שאין שיעור לה . הכנסת איננה יכולה לעבור לסדר היום בעניינים שהם בנפש ביטחון המדינה . האפשרות השנייה : שירותי הביטחון הזהירו את בר , ובעת ובעונה אחת גם את הממונים עליו . לאמור : האיש במגע עם סוכן זר , וחרף האזהרה ממשיך . אם זוהי האפשרות , מה עשו הממונים על ישראל בר בעניין האזהרה שקיבלו ? בלב השאלה עומדת תקופת הזמן . ישראל בר נאסר בסוף מרץ . 1961 ואילו ב 24 - בפברואר של אותה שנה , הוא עדיין פרסם מאמר על “ פרשת לבון ” . במאמר זה היה קטע שלם מפרוטוקול ישיבת “ ועדת השבעה ” , שעל פי הודעתו של שר המשפטים דאז בכנסת , היה יסוד להניח שנחשב לסודי . חבר הכנסת רובין הגיש אז שאילתה בעלת שאלות מרובות : איך הגיע פרוטוקול סודי כזה לידיעתו של בר ? שר המשפטים דאז ענה : לא ידוע לו אם “ הידיעה שפרסם ( ישראל בר ) הגיעה אליו בתוקף תפקידו במשרד הביטחון או בדרך אחרת ” . תפקידו של בר במשרד הביטחון , על פי קביעת העליון , היה איש משרד הביטחון ; היסטוריון צבאי . האם בתוקף תפקידו זה קיבל מסמך סודי מוועדת “ שבעת השרים ” ? ואולי בדרך אחרת ? בראשית מרץ פרסם בר מאמר נוסף , ובו החנופה הביזנטינית המתמדת שתכליתה הבטוחה , ותוצאתה האפשרית , הייתה לסנוור עיניים - את עיני בעלי הסודות הצבאיים והביטחוניים שבר היה איש אמונם . האם האזהרה , שעליה מדבר העליון , נמסרה לבר ו / או לממונים עליו רק במרץ ? רק שבועות לפני שבר נעצר ? אם זהו המצב , ועדת חקירה תקבע אותו . אבל אם קיימת אפשרות שהאזהרה הושמעה זמן מסוים לפני חודש מרץ או פברואר , והממונים , על פי השכל הישר , ידעו שהאיש מקיים מגע עם סוכן זר , ועדיין ניתנה לו גישה למסמכים סודיים - הרי ייתכן דבר חמור ממנו לביטחון הלאומי ? אם הכנסת תחליט היום , מתוך התגברות על אופוזיציוניות ממשלתית לאופוזיציה , להקים ועדת חקירה שבה ייוצגו חברי הכנסת לסיעותיהם משני הצדדים , או להסמיך את ועדת החוץ והביטחון בתוך שכזו שתערוך את החקירה , היינו מציעים שיוטלו עליה התפקידים הבאים , לאור פסק הדין של בית המשפט העליון מיום ל ’ בחשוון תשכ ” ג : א ) לחקור אם שירותי הביטחון , בהזהירם את בר מפני קיום מגע והמשכתו עם הסוכן הזר , הזהירו גם את הממונים על בר במערכת הביטחון על דבר קיום המגע בינו לבין הסוכן הזר , ואת כל המשתמע , אם כלפי שירותי הביטחון , ואם כלפי הממונים , מבדיקה זו . ב ) לבדוק אם הייתה , בקשר לפעילותו של בר , הפרה של הסידורים החלים על שמירת סודות צבאיים וביטחוניים של המדינה , או הזנחה בשמירתם . ג ) לבדוק מסמכים , לשמוע עדים , כפי שייראה בעיני הוועדה לצורך חקירה זו , ולהגיש את מסקנותיה והמלצותיה . המשיך בגין במילים : “ לסיום , יורשה נא לי להסב את תשומת לבה של הכנסת לארץ אחרת שביחס אליה מרובות העצות שנלמד ממנה - אנגליה . בתקופת זמן מסוימת נתגלו באדמירליות הבריטית שני מרגלים . מיד אחרי ששני פסקי - הדין בעניין המרגלים האלה נעשו חלוטים , הוקמו שני טריבונלים מיוחדים לחקירה ודרישה בקשר עם מה שהתרחש . ודאי , מאחר שהיה פסק דין כזה באנגליה , יש להניח שהמרגל הראשון והשני הביאו נזק רציני לביטחונה המדיני של בריטניה . לכל הדעות , איש לא קבע שהם היו אנשי אמונם של כל בעלי הסודות הצבאיים והביטחוניים בארצם ; לכל הדעות לא ייתכן שהיה להם מעמד כפי שהיה - במה שאנחנו קוראים : מערכת הביטחון - לישראל בר , על פי קביעתו של בית המשפט העליון . הטריבונל השני בראשותו של לורד רדקליף הוקם על פי החלטה מיוחדת של שני בתי הפרלמנט - בית הלורדים וה ” האוס אוף קומונס ” , ב 14 - בנובמבר . בתקופה קצרה של יותר משנה , הוקמו בעניין שני טריבונלים מיוחדים לחקירה . ואנחנו , לאחר מה שגילה לנו בית המשפט העליון , לאחר שלמדנו כי אפילו אסון ייתכן וכבר קרה , ובוודאי יש סכנות איומות , התרחשו דברים מסמרים את השערות , אנחנו לא נחליט לחקור ? אדוני היושב ראש , זו הצעתנו . חקירה תהא ” . בן גוריון משבח את שמירת הסוד היו ” ר נתן מיד את רשות התשובה לראש הממשלה ושר הביטחון , ולהלן " לא חשדתי בו שהוא מרגל , לא חשדתי בו עד שאסרו אותו ובאלו תנאים אסרו אותו . אבל מעולם לא סופר לו - ולא מפני שהיה איזה חשד - שום סוד צבאי , שום סוד ביטחוני , מפני שאצלי יש כלל לספר סודות רק לאנשים המחויבים לדעתם לרגל הפעולה , ואנשים שאני מאמין בהם בהחלט " , הדגיש בן גוריון דוד בן גוריון . הציע להסיר הצעת חבר הכנסת בגין מן הפרק

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר