ירושלים של האזנות וצפנים

עמוד:

. 2 מפלישת צבאות ערב ועד ההפוגה הראשונה – 11 . 6 . 48 - 16 . 5 . 48 הפלישה הציבה אתגר מודיעיני משמעותי ביותר , כי לראשונה הלחימה הייתה מול צבאות סדירים , ללא היערכות וידע מוקדמים בנושאי קשר צבאי ותורת הפעילות המבצעית . חרף קשיים אלה ראויה לציון התרומה במקרים הבאים : הקרב על מחנה אלנבי במאי 1948 – מההאזנה לתשדורות בין המפקד במקום לממונה בעיר העתיקה , ניתן היה להבין כי האויב קרוב להתמוטטות , אף שההתקפה הראשונה נהדפה . המידע הגיע לשטח , הכוח שהיה על סף שבירה התחזק , ובניסיון השני הכריע את הקרב . המחנה נפל כמעט ללא התנגדות , ובעקבותיו דרום ירושלים כולה . ההאזנה לרשתות הלגיון הירדני והוועד הערבי העליון הביאה מידע ערכי , בין היתר על בעיות טיווח של התותחנים הירדנים , משוב על המו ” מ להחלפת שבויים ומצב השבויים היהודים . . 3 בהפוגה הראשונה : ההאזנה לרשת הוועד הערבי העליון כיסתה תנועות אישים , פינוי אזרחים , גילוי תוואי דרך בורמה ומידע על שגרה לוגיסטיקה היערכות ואימונים של הלגיון . . 4 בקרבות עשרת הימים ( : ( 9 - 19 . 7 . 1948 ההאזנה לרשתות הלגיון הירדני סיפקה תמונה עליו ועל הצבא המצרי באזור ירושלים והבלתי סדירים , ובעיקר חוסר התיאום ביניהם . נערך מעקב צמוד אחר הקרבות לכיבוש עין כרם ומלחה . הקרב על מוסררה , שהתנהל מ 16 . 7 . 1948 - עד כניסת ההפוגה השנייה – בקרב זה נותק הקשר הקווי של הלגיון והוא עבר לקשר אלחוטי . שיחות האלחוטנים לימדו על מהלכי האויב והשפעת האש על לוחמיו , ובכך סייעו להתקפת הנגד של גדוד בית חורון , שהוזעק ממשלטי כביש ירושלים - תל אביב לסתימת הפרצה . מצב הלגיון הירדני היה גורם מרכזי לקבלת תנאי ההפוגה השנייה . ההערכה על קשייו הלוגיסטיים הסתמכה על תשדורות שנקלטו ברשת המינהלה , שהצביעו על קשיים כמו מחסור בכוח אדם , בנשק ובתחמושת , פליטים רבים בשטח ועריקים . הפער בין השפע והערך של הידיעות שהושגו במאמץ רב לעומת מידת ניצולו בשטח , בעיקר בשלבים הראשונים של הלחימה , כשהמצור על ירושלים התהדק , יצר תסכול רב בקרב המאזינים . אלה חששו כי המערכה על ירושלים תוכרע לרעתנו . מגבלות מידור קיצוניות , שכללו הגבלת התפוצה למפקד המחוז ולקצין המבצעים של המחוז בלבד , היו בין הסיבות שהביאו לכך שמידע חשוב שדווח לש ” י לא נוצל . כך קרה במקרים הבאים : . 1 שיירת נבי דניאל – דיווח מקדים רב ומלא על היערכות האויב לחסימת השיירה בדרכה חזרה מגוש עציון , שיכול היה להביא ליציאתה המוקדמת , הובא לידיעת מפקדת ההגנה - אך לא נוצל . . 2 קרב הקסטל – דיווח מקדים ביומיים על התקפה ערבית לכיבוש הקסטל מידינו התקבל , אך כוחות “ נחשון ” שהופנו לשם לא הגיעו . הכפר נכבש ונרשמו אבידות כבדות . הפער בין השפע והערך הרב של המידע שהושג במאמץ רב לעומת מידת ניצולו בשטח יצר תסכול עז בקרב המאזינים , שחששו כי נפסיד במערכה על ירושלים . בעיה אחרת הייתה המחסור ששרר אז בציוד קשר לדיווח מיידי . כך לדוגמה האזנה מתחנת המשטרה הבריטית הנטושה באבו גוש לרשתות תג " מ של כוחות הארטילריה הירדניים שהפגיזו את העיר ממתחם נבי סמואל מצפון לירושלים נתקלה בבעיות דיווח מיידי בגלל מחסור זה . סיכום : תרומה רבה חרף מחסור וקשיים היערכות והפקה של ידיעות מהאזנה למקורות אלחוטיים וקוויים בירושלים בתקופת מלחמת השחרור והתקופה שקדמה לה הייתה מקיפה ורחבה . פעילות זו הניבה תרומה משמעותית ברמה המדינית וברמה הטקטית , והיא הביאה להכרעה בקרבות קריטיים שעיצבו את גבולות העיר המערבית עד מלחמת ששת הימים . ראויים לציון היצירתיות , יכולות האלתור , המקצועיות , הדבקות במשימה והעמידה בתנאים הקשים , שכללו הפגזות , צליפות ואף רעב בשל המצור . על אף הכיסוי הנרחב של מקורות אלחוטיים וקוויים , ידוע על קשיים בדיווח ובניצול הידיעות שהופקו . זאת מסיבות כמו היעדר ציוד קשר לדיווח , שימוש ברצים פגיעים כתחליף , מידור נוקשה מצד הש ” י , מגבלות מבצעיות בניצול הידיעות בזירה מורכבת שבה הכוחות ואמצעים היו מתוחים עד הקצה , ולעתים גם חוסר הבנה של המידע , שהיה גולמי בעיקרו , ללא עיבוד מחקרי . בשנים שאחרי מלחמת השחרור נבנו הדרגה יכולות , אמצעים , ידע , מערך מחקר ומנגנוני שיתוף פעולה כמענה לקשיים אלו . הערות למאמר ראו בגיליון האינטרנטי היערכות והפקה של ידיעות מהאזנה למקורות אלחוטיים וקוויים בירושלים בתקופת מלחמת השחרור והתקופה שקדמה לה הייתה מקיפה ורחבה . פעילות זו הניבה תרומה משמעותית ברמה המדינית וברמה הטקטית , והיא הביאה להכרעה בקרבות קריטיים שעיצבו את גבולות העיר המערבית עד מלחמת ששת הימים ציונה חיון . החלל הראשון של היחידה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא