המודיעין הישראלי: מהמחתרת ועד לצבא סדיר

עמוד:

המודיעין הישראלי : מהמחתרת ועד לצבא סדיר ניצנים של עשייה מודיעינית ניכרו כבר כשצצו מעשי האיבה בין היישוב הערבי ליהודי בארץ ישראל . המרד הערבי נתן תנופה להתארגנות מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי , כחלק מהיערכותו להגן על עצמו . כך נראתה הדרך מאותה נקודה ועד למודיעין צבאי ד " ר דני אשר | תא " ל במיל' 70 לישראל ולמלחמת העצמאות תהליך ההקמה של שירות מודיעין צבאי בכוח המגן העברי , לקראת המלחמה בתש " ח ובמהלכה , נחלק לשלוש תקופות עיקריות : ההקמה בדרך למלחמה , עד נובמבר . 1947 הבנייה במהלך " מלחמת האזרחים " , עד לפלישת צבאות ערב והקמת צה " ל במאי . 1948 המיסוד וההפעלה עד לסיומה של מלחמת העצמאות . מאמר זה יעסוק בשתי התקופות הראשונות , שבהן נבנה והוסב המודיעין במחתרת , תחת השלטון המנדטורי הבריטי , לשירות מודיעין צבאי . זה פעל ותרם בהמשך לניצחון צה " ל במלחמה . כבר במלחמת העולם הראשונה , ועם התרבות מעשי האיבה בין היישוב הערבי ליהודי בארץ ישראל , ניכרים ניצנים של עשייה מודיעינית . זו עסקה בקשת רחבה של נושאים , בהם איסוף מידע בינלאומי ופנימי , צבאי ואף פלילי , ביטחון פנים ואבטחת אישים , יחסי שכנות עם ערבים ומגעים פוליטיים עמם . המרד הערבי ופעילות הטרור בשנים 1939 - 1936 נתנו תנופה להתארגנות של מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי , כחלק מהיערכותו להגן על עצמו . הסוכנות היהודית , לצד ארגוני המחתרת , הפעילו רשתות של סוכנים וביצעו פעילות איסוף במגזר הערבי . זו כללה הפעלת מסתערבים , גיוס משתפי פעולה והאזנה לטלפונים . היחלשות המרד שמטה את הבסיס לשיתוף פעולה בין היישוב לשלטונות המנדט , כולל בתחום המודיעין . גם כשפרצה מלחמת העולם השנייה המשיכו ביישוב לחשוש מהתחדשות המרד הערבי . האיום המשולב של פלישה איטלקית / גרמנית לאזור ושל הסכנה הפנימית ביוזמה הערבית , הביא ביוני 1940 להקמת הש " י . הש " י , שירות הידיעות הגדול והבולט בשנים שלפני הקמת המדינה , היה משותף למחלקה המדינית של הסוכנות ול " הגנה " . הש "י אורגן כמנגנון ארצי בעל פיקוד מרכזי . אנשיו אותרו והוכשרו על פי תחומי העניין שבהם עסקו : האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל , מדינות וצבאות ערב שקמו ונבנו באותה עת , השלטון והצבא הבריטים , ביטחון פנים ואבטחת הארגונים והמחתרות . במהלך המלחמה התהדק שיתוף הפעולה עם גופי מודיעין בריטיים , בעיקר בכל הקשור למאמץ המלחמתי מול גרמניה הנאצית ושותפיה . התגייסות בני היישוב לצבא הבריטי איפשרה היכרות והתנסות גם בהפעלת מודיעין צבאי נגד צבא סדיר , ובתנאי לחימה . עם שחרורם הצטרפו חלקם למודיעין של המדינה שבדרך . פעילות הש " י לאחר המלחמה התמקדה בשילוב הידיעות השוטפות והמידע התשתיתי . המיידע עובד וסוכם במרכז הש " י הערבי במסגרת " תיקי כפרים " . כשהצטרפה ההגנה למאבק נגד הבריטים , באוקטובר , 1945 הוטל על הש " י לספק למטה המבצעי מידע מודיעיני על יעדים בריטיים בארץ . מלבד זאת למד הש " י גם את דרכי פעולתו של הצבא הבריטי נגד תנועת המרי העברית . ערב מלחמת העצמאות היו לש " י ידיעות מדויקות למדי על המערכת הצבאית הבריטית בכלל , ועל יחידות המודיעין שלה בפרט . התנגשות אפשרית עם ערביי הארץ חייבה את ההגנה להתכונן האפשרות של התנגשות עם ערביי הארץ חייבה את ההגנה להתכונן . התחזית לעימות אפשרי עסקה במעין מרד ערבי נוסף , אולי בעוצמה מוגברת , עם הסתייעות רבה יותר של הפלסטינאים במתנדבים ובכסף מארצות ערב השכנות . בשלהי מלחמת העולם השנייה החל ארגון ה " הגנה " לפתח כלים מודיעיניים משלו , בעיקר בתחום מודיעין השטח וההסתערבות . כבר ב 1943 - הוקמה " המחלקה הערבית" בפלמ " ח , כדי לאסוף מודיעין מערביי ארץ ישראל והארצות השכנות . המחלקה נועדה להחליף מודיעים ערבים , שפעלו תמורת פאוזי קאוקג ' י . סיכומי הש " י היומיים עסקו , בין היתר , בפעילות " צבא ההצלה הערבי"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר