|
|
עמוד:14
למרות ההיקף החריג של מפעלו הספרותי של שחר , מערכת הזמן - מרחב , הכרונוטופ , של קיץ בדרך הנביאים מצומצמת יחסית . מחבר הרומן , כפי ששמו מעיד עליו , נוטל חלק זעיר בלבד מתוך העיר כולה , את רחוב הנביאים , ועושה ממנו ציר מרכזי של עלילה וכתיבה . לעתים רחוקות שחר מתייחס לאזורים אחרים של ירושלים או למקומות אחרים בישראל ומחוצה לה , ובדרך כלל מדובר בהתייחסויות כבדרך אגב בלבד . ההתמקדות ברחוב הנביאים דווקא נובעת בין היתר מסיבה ביוגרפית : שחר עצמו חי באזור זה שנים ארוכות עם משפחתו , וסיפוריו נטועים בילדותו ובזיכרונותיו הפרטיים . כפי שהוא עצמו טען , זהו סיפור פרטי , ובו ' חוויית הילדות והידיעה הבוגרת — נארגות מאליהן , תוך כדי סיפור , למסכת אחת של הוויה בירושלים כפי שחוויתי אותה ' . מסתתרת כאן גם בחירה ערכית מודעת : רחוב הנביאים הוא קו תפר עירוני , קו גבול ברור ומובהק . זהו אתר שמחבר בין אזורים שונים בירושלים , מטשטש את שוליהם , ובתוך כך מסמן אותם ויכול להפריד ביניהם . הכתיבה על הרחוב מאפשרת הצטמצמות מבחינת המרחב , ובו בזמן יוצרת הרחבה של תמונת המבט בכל הנוגע לעושר הדמויות החיות באזור . דווקא מכיוון שהרחוב משמש קו הפרדה ומתוקף היותו גבול הוא מאפשר את המפגש בין קבוצות שונות . בגלריית הדמויות של הספר יש קצינים בריטים , בעלי בתי קפה ערבים , ישישים ממוצא ספרדי , חרדים , כמרים , נזירות , ילדות בדרכן לבית הספר , נזירים מהכנסייה האתיופית , ספרנים , נגני פסנתר ונגניות פסנתר , משוררים , רופאים ועוד . כל אלה ממלאים את זיכרונות הילד שיהיה לסופר , הם ומעשיהם בעיר . רחוב הנביאים ששחר מתאר מנקז אליו את כל האנשים האלה . הוא אינו מבטל את החלוקות הפנימיות במרחב הירושלמי , כי אם מסמן אתר של מפגש ושל מגע אנושי המאפשר לזהויות להשפיע ולהיות מושפעות זו מזו . העניין של שחר בשאלות של עיר ומקומה ובשאלות שנוגעות לדמויות ולאפיוניהן נשען על תשתית תרבותית מורכבת . ברי כי לדידו של שחר הקבלה היא עולם תוכן שמעצב במידה רבה את הדמויות , את המקומות ואת העלילות של ' היכל הכלים השבורים ' בכלל ושל קיץ בדרך הנביאים בפרט . עולם תוכן זה מתנקז אל אותו רחוב ייחודי , שעבור המספר הוא יקום שלם בזעיר אנפין . אין זה אומר כי שחר מתעלם לחלוטין מחלקים אחרים של העיר . מפעם לפעם מבטו נשלח אל מקומות אחרים : אל העיר החדשה , אל העיר העתיקה , 23 דומה שאין צורך להכביר מילים על מונח זה . ראו : מיכאיל בכטין , צורות הזמן והכרונוטופ ברומן : מסה על פואטיקה היסטורית , כתר ואוניברסיטת בן גוריון בנגב , ירושלים ובאר שבע . 2006 24 ראו : פלד גינזבורג ורון , כלים שבורים , עמ ' . 83 - 80 הדברים אינם נוגעים לפרק האחרון של הספר , שהוא — נראה זאת בהמשך הדברים — מפתח פרשני חשוב של הרומן . 25 ראו : אורנא בזיז , הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע : חייו ויצירתו של דוד שחר , כרמל , ירושלים , 2003 עמ ' . 13 26 ראו : גליה ירדני , ' סופרים בעל פה : דוד שחר ' , מאזניים , טו , ב - ג ( תשכ " ב ) , עמ ' . 170 - 166 27 ראו : כ " ץ , ' על " היכל הכלים השבורים " לדוד שחר ' , עמ ' ; 137 - 135 פלד גינזבורג ורון , כלים שבורים , עמ ' ; 103 - 102 שמרית פלד , הריבון הישראלי : השיח והרומן , 1973 - 1967 מאגנס , ירושלים , 2014 עמ ' . 56 - 47
|
|