לתקן את הכלים השבורים: קבלה לוריאנית ב'קיץ בדרך הנביאים' לדוד שחר

עמוד:13

[ ... ] הימנעות הסגת הגבולות המשמשת בסיס לנימוס הטבעי ' ( עמ ' . ( 7 קטע זה חושף בפני הקוראים רמז למשחק הפנימי של הרומן , בין התכנסות לפריצה . אם כן , נראה שהבנת התחומים אשר החותם המיסטי ניכר בהם פורסת הן את עומק ההשפעה של חציית הגבול על הרומן , הן את רוחבה של ההתייחסות אל הקבלה הלוריאנית . ודומה כי המקום הראשון שראוי להתחיל ממנו הוא המרחב הירושלמי , שהוא גיבור בפני עצמו בספר . כשמורת זמן בשמורת מקום — בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה מן המפורסמות הוא כי שחר הוא ' סופר ירושלמי ' . עוד בסיפוריו הראשונים ניכרת ההתמקדות בעיר ובדמויות שונות ומשונות החיות בה , והיא חוט שדרה של יצירתו לאורך שנים רבות . החיבור ההדוק לעיר ניכר כמעט בכל עמוד שכתב , והקשר בין ירושלים לבני האדם החיים בה עולה ומתבהר גם בקיץ בדרך הנביאים ובסדרה 'היכל הכלים השבורים ' . העיר היא האתר שהעלילה מתחילה ממנו . זהו המצע לכל מה שיצמח ויעלה בסיפור . אין פלא אפוא שבמהדורה הראשונה של הרומן הייתה כותרת משנה בשם ' מגילות ירושלים ' . הקוראים והקוראות נחשפים עוד בכותרת לחשיבות ההתמקמות . שחר מכנה את הפרקים ' נקודות ציון ' ; זהו מונח גאוגרפי מובהק . עוד קודם שהקוראים והקוראות מגיעים לעלילה עצמה , הם מתמקמים בנקודה מסוימת במרחב . וגם הזמן הוא מנגנון פנימי חיוני : עלילת קיץ בדרך הנביאים מתוחמת כביכול היטב בשנות השלושים של המאה ה . 20 ליתר דיוק , נקודת האחיזה העיקרית של העלילה היא שנת , 1936 מיום ביקורו של היילה סלאסי בירושלים עד פרוץ המאורעות בעיר באותה שנה . אלה הם העוגנים המייצרים את נקודת ההווה של הסיפר , ומהם שחר שולח את העלילה קדימה ואחורה , אל מה שהתרחש קודם להם ואל מה שיתחולל שנים לאחריהם . תיאורי המרחב של שחר מעמיקים — לקוראים ולקוראות נדמה שהם יכולים לקחת את ספרו ולהשתמש בו כבמפה של ממש . את ההרגשה מחזקת הדקדקנות שהמרחב נעטף בה , ובכלל זה ממד הזמן . אולי בשל כך יוחדו חיבורים שונים לנושא הירושלמי של שחר . התיאורים המעמיקים אף הביאו את שרה כ " ץ לטעון כי ההתמקדות באזור מסוים מאפשרת לשחר לתאר בפרוטרוט את הדמויות ואת נקודות הציון המופיעות ברחוב ומייצרת חוויה של חיים טוטליים בירושלים . אלה מקיפים את מרבית אפשרויות הקיום , שאליהן מתייחסת כ " ץ בהרחבה , ונוגעים באוכלוסיות שונות . העיר נעשית אגב כך רב שכבתית ורב ממדית — ומאירה חלקים שונים של חיי בני האדם במקום . 21 ראו הע ' 9 - 5 לעיל . 22 ראו : כ " ץ , ' על " היכל הכלים השבורים " לדוד שחר ' , עמ ' . 134 - 83

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר