|
|
עמוד:10
גם המשמעויות הפנים ספרותיות נותרו בדרך כלל בצל . דוגמה מובהקת מובאת למשל בדברי גרשון שקד על קיץ בדרך הנביאים : ' הצד המיסטי נראה לי יותר כתבנית מסגרת מאשר כתבנית המטביעה חותמה על אופיה הפנימי של היצירה ' . בד בבד , שקד מנתח את המיסטיקה ככזו שמטשטשת את ' קוי המתאר בין עולם הנפש לעולם החיצוני [ ... ] ממזגת את הפנים והחוץ , העבר וההווה ' . אם כן , המיסטיקה נתפסת ככלי שמבנה העל הספרותי מונח עליו , ומבנה העל הזה מורכב משילוב של זיכרון ומרחב . תיאורי העבר והארתם באמצעות הקבלה משתלבים במקום הגאוגרפי של רחוב הנביאים ומייצרים סיפר של חיים בעיר שפניה המרובות משתקפות בפני האדם . אין זה מקום ממשי , כי אם אתר של ימי ילדות , שנעלם ונמוג זה כבר . ועוד דבר מתרחש בספר על פי גישה זו : ההוויה המיסטית נתפסת כצמודה לעלילה . אמנם היא חושפת מהות פנימית הן של הדמויות הן של העיר , ומאפשרת את חציית הגבול שבין היום יום להתגלות , אך השפעתה מוגבלת לתחומים אלה . לעומת הביקורת והדיונים הקיימים במחקר , יש מקום לעיסוק רחב יותר בתמונה כללית שנחשפת דרך השימוש במיסטיקה היהודית , כלומר ניסיון לפרש את חלקי הסיפר השונים באמצעות המיסטיקה . מלבד זה נעדר דיון בקשר שבין היסודות הנרטיביים השונים למשמעות המעשה הסיפורי , למקומו של הספר ולאור המוטל עליו דרך הסיפור . בעולם שתאוריות על מות המחבר ועל קריסת הסיפר קנו שביתה עמוקה בלימודי הספרות והתרבות על שלוחותיהם , דומה שעמדתו של שחר היא בבחינת קריאת תיגר . היא מציגה עלילה מורכבת , ובתוך כך גם מעלה על הבמה אמירה מטא פואטית שמבוססת על תשתית תרבותית מסורתית . עמדת המספר בקיץ בדרך הנביאים איננה בבחינת חזון לא נפרץ בספרות העברית או בספרות בכלל , והקשר בין מעשה הכתיבה למעמד המספר והסופר , על כל הפער בין השניים , מ וּכּ ר מכתבים אחרים בספרות בכלל . אולם להבדיל מתפיסות ' קלאסיות ' של יחסים אלה , השימוש במערכת ייצוגים ייחודית ומובחנת תרבותית מעניק משנה תוקף הן למעשה הספרותי הן למקור המיסטי היהודי . הוא מעלה על נס את כישלון הספרות , ובו בזמן מאפשר פתח של הצלה , של מבט מחודש על הסיפר והבנה של מוגבלותו וגם של כוחו . הוא עושה מן הספרות כלי של גאולה , ומייצר מבט מחודש על המיסטיקה ועל הקבלה כעולמות תוכן עשירים שניתן להשתמש בהם ולייצגם בגמישות , ללא קשר הכרחי ליסודות ההלכתיים הקיימים בהם . לפני שנוברים ברומן של שחר ובמשמעויותיו , דומה כי ראוי להידרש ראשית לקשר שבין מיסטיקה לחציית גבולות ובין השתיים לייצוגיהן הספרותיים בכתביו של שחר . 11 הציטוטים לקוחים מעמ ' 8 בתוך : גרשון שקד , ' שפע הערגונות והזיכרונות ' , מאזניים , עא , 8 ( תשנ " ז ) , עמ ' . 14 - 8 12 ראו : כ " ץ , ' על " היכל הכלים השבורים " לדוד שחר ' , עמ ' . 152 - 150 , 134 - 83 גם גרשון שקד מתייחס לנקודה זו . ראו : שקד , שם , עמ ' . 14 - 8
|
|