|
|
עמוד:6
בהכשרה אקדמית ספציפית ובהכרה של ארגון הפנים במוזאון . זאת ועוד , פעמים רבות המורה מבקש לבחון אפשרויות להעמקת תכנית הלימודים באמצעות למידה מחוץ לכיתה . בעבור המורה הביקור במוזאון הוא זירה שבה נרקמים ונארגים מושגי הידע לחוויה מוחשית ולהתנסות פיזית או אסתטית עם מוצג . בספר עולה חזון לחשיפת סטודנטים להוראה ומורים בפועל לתחום החינוך המוזאוני במטרה להעצים את הביקור במוזאון באמצעות הכנה מתאימה בטרם הביקור ועיבוד בכיתה של הלמידה שנחוותה במוזאון לאחר הביקור . מורה אשר יכיר את סביבת העבודה הפדגוגית של החינוך המוזאוני יוכל לקיים קשר שיהדהד במרחב הכיתתי והבית - ספרי באמצעות תערוכות פעילות וחללי לימוד ותצוגה מוזאוניים בבתי הספר . אנשי חינוך והוראה מהגיל הרך ועד החטיבה העליונה יתוודעו באמצעות ספר זה להיצע האפשרויות הקיימות ללמידה מחוץ לכיתה ולשילוב משאבים פדגוגיים עם מוזאונים לאמנות , למדע ולמורשת . מורים אף ימצאו בספר עוגן אקדמי , המעניק מסגרת לתיאורי השותפויות השונות . בעבור מנהלי מוזאונים ואנשי חינוך במוזאונים , הספר מנכיח את ההיסטוריה ואת התאוריה הפרופסיונלית של תחומם , ומציג קריאת כיוון לבחינה מחודשת של תחום ידע זה כאחת ממטרותיו של המוזאון כיום . השער הראשון בספר עוסק בתאוריה ובמחקר של תחום החינוך במוזאון . המאמרים הכלולים בו מסרטטים את ההיסטוריה של תחום החינוך במוזאונים בארץ בעולם , תוך התבוננות בתאוריות על אודות מרכיביה השונים של חוויית הלימוד והצגת פדגוגיות מובילות . השער השני מרכז כמה יוזמות מגוונות של שיתופי פעולה שנרקמו בין מערכת החינוך הפורמלית לבין מוזאונים בישראל לאמנות , למדע ולמורשת . חלק ניכר מהמאמרים כאן מוקדשים למי שהם הרוח החיה בשיתופי הפעולה האלו : מורים ומנהלי בתי ספר שחיפשו דרך אחרת להטמעת תכנית הלימודים , ורשויות מקומיות או משרדי ממשלה שהתוו את הדרך לשותפות ואפשרו אותה . השער השלישי מבקש לשפוך אור על החזון לשלב את פדגוגיות החינוך המוזאוני בהכשרת מורים ולבדוק את תפקידו של המוזאון בתור מרחב הוראה מונגש למורה . במכללת דוד ילין , שהיא בשבילי בית אקדמי , מתקיים קשר הדוק בין הכשרת פרחי ההוראה לבין חינוך במוזאונים . ההבנה שהסטודנטים הם שגרירים אשר ייקחו את הנושא הלאה אל קהילות החינוך נוסכת בי תקווה רבה לחיזוק
|
|